צליל גיטרת הבס בפתיחה הוא של אבי בללי (מ"נקמת הטרקטור"), ואז מגיע הטון המדוכדך של דפנה שמבקשת ממנו לבוא אליה ולהגיד לה משהו יפה כמו בחלומות או באגדות, יען כי עננת הבדידות מציפה אותה. השיר מתנהל בקצב מיד-טמפו, מנגינה לא רעה, הפקה מתקבלת על הדעת, אבל אז אני מתחיל לאתר בעיות גם בטקסט הזה שמנסה למחזר "אווירת קדרות", חוזר על "הבדידות מציפה אותי", לא משהו שבסדנה לכתיבה היה מקבל טפיחות עידוד חמות. בעיה שניה: דפנה בקול האלט הזה אינה מצליחה לשכנע שאותה תחושת בדידות לא רק מציפה אותה אלא חודרת ומחלחלת פנימה. חבל.
