נוסדה: 1993 במנצ'סטר, אנגליה. דמות מובילה: נואל גאלאגר, סגנונות: רוק, הרד רוק, פופ אלטרנטיבי. תערובת אותנטית של רוק, הרד רוק, פאנק ופופ מלודי.
פעם לפני שמונה-תשע שנים הייתי ממש ללהוט-דלוק על הלהקה הזו (נאמר עד Be Here Now של 1997) במשך השנים האחרונות דעך העניין. האוסף הזה מגיע כתזכורת יפה ל-15 שנות אואזיס.
אז נכון שנואל גאלאגר אמר בראיון – אל תקנו את האוסף, אין בו שום חדש. זו דרך של חברת התקליטים לעשות עוד כסף. כסף כידוע ממשיך להניע את התעשייה. גם אואזיס תהנה מזה. וגם גאלאגאר הבין את זה ושיתף פעולה עם הפרוייקט.
באשר לקניה: אם הייתה ציפיה לאוסף רוק, אז קודם כל של הלהקה שלרבים לא בעיה להכתירה – להקת הרוק הבריטית המצליחה ביותר מאז הרולינג סטונס. האוסף לוקח אותנו מהאגרסיה של ""רוקנ'רול סטאר" דרך היופי המיוחד של Wonderwall, Masterplan ן-Lyla וגם The Importance of Being Idle מהסינגל הראשון – "סופרסוניק" ועד אלבום האולפן השישי "אל תאמין באמת". ובמיוחד שיר כמו Acquiesce כמו בכול אוסף, אתם בטח תתלוננו על מה שחסר: מה עם 'Little By Little' ? מה עם 'Hindu Times'? מה עם 'Stop Crying Your Heart Out'? ולמה רק 9 שירים בכל סי.די?
ועדיין במסגרת ה-18 שירים, יש פה מכול טוב של אואזיס. לא בי-סיידס, אלא הימנוני רוק. בית ספר לרוק גיטרות, שירי איצטדיונים.
הם קיבלו הכשרה טובה בכל הקשור לאלבומי אמצע השישים (גם של הביטלס), השבעים ולא רק. "אואזיס" הגיעה עם סגנונות מגוונים (מרוק פסיכודלי עד פאנק) שלא לקחו לשומקום, אבל ברמת הכתיבה והביצוע הייתה כאן בשורה לחובבי הרוק.
"אואזיס" עשו פופ כמעט "מדעי", חף מריפים כבדים בכוח, מגראנג'יות מטאלית, מכל מיני שמונצעס ובולשיטים. "אואזיס" היתה מעין המשכיות מפתיעה שמחברת במסלול בטוח המון תחנות.
אם להעניק ציונים לבני מנצ'סטר האלה, אז הם גמרו בהצטיינות את הפקולטה של הרוק כבר בשנה הראשונה ללימודים. המוסיקה מכילה למעשה גוונים של 30 שנים ברוקנ'רול הבריטי, וזה לא רק הביטלס, אלא הסטונס, הוליס, בואי, אר.אי.אם. סמיתס, סטון רוזס, הפי מאנדייז, טי. רקס. הנקודה היא שאתה לא יכול לדבר רק על השפעות, כי לא תצא מזה. אתה גם לא יכול להאשים את אואזיס בגניבה, למרות ששמעת הכל כבר לפניהם. בסופו של דבר, אואזיס היא אואזיס בזכות עצמה. נואל גאלאגר, גיטריסט מוביל ומכותבי החומר אומר בראיון: "לעולם לא לפחד מהדבר הברור רק מפני שכל זה כבר נעשה כבר פעם".
לכל מי שמחפש היכרות ראשונה עם אואזיס, זה אלבום מבוא חובה. למתקדמים – לא חובה.
