בהופעה

יצחק קלפטר

עם אילאיל – תופים, עודד – בבס
4/5

קלפטר מופיע? קלפטר מופיע. בקטן, אבל מופיע. חמש דקות לפני, והוא סיפר לי שזיכו אותו בכבוד לכתוב לחן לקדם_אירוויזיון. איחלתי לו כמובן, שיגיע ללונדון, יחד עם שרון חזיז, המועמדת שלו. האיש זקוק לקצת תהילה, ושזה יבוא מהאירוויזיון. מה חשוב. השנה, אפילו לא הזמינוהו לערד.

אחר-כך עלה לבמה. מאחוריו מתופפת קטנה, אילאיל שמה (כן, זה השם), נראית לא יותר מ-15 למרות שהיא יותר, אילאיל תופפה חתוך וישיר. נתנה ליצחק את המינון שהוא זקוק לו. קלפטר פתח ב"אמרת שהחיוך שלו מביא לך את האביב". בבת אחת חזרו כל המנגינות היפות שלו, ומי ששכח ש"שיר אהבה בדואי" זה קלפטר, שידע: גם זה הוא.

זיפי הזקן, השיבה שזרקה, מעידים שיצחק, נער הנצח, כבר לא נער. רק השירים והצלילים הם תיעוד אותנטי לתום הנעורים ההוא.
אהבתי את יצחק בלוגוס כי הוא בא לעשות את הכי בלוז בעברית. בלי הצגות. בלי רבע מניירה. בלי מיסחור. פשוט קלפטר והשירים הכי יפים. התאים לי כוס בירה גדולה לשירים האלה, בלי לבקש יותר ממה שהוא נתן. החיוך שלו בלשון המעטה מופנם, השירים זה מצעד פזמונים ישראלי, הטיפול בגיטרה, במיוחד הסולואים, מזכיר שם אחר שכולל אף הוא את האותיות "קלפט". זה כמו לגלות מחדש את הגיטריסט, לא האנגלי, אלא הישראלי.
אוקיי, אז אין לו פרצוף של סופרסטאר, וגם הגיזרה במצב לא מחמיא, אבל כשקלפטר שר בצרידות טיפוסית "שביר מתפורר בקלות", מגלים מחדש את המקורות של אריק איינשטיין, וכשהוא שר "נפגשנו", (דגימת סאונד למטה) מקבלים את הסלואו הכי צובט שנכתב כאן בשנים האחרונות, עם בונוס של סולו גיטרה, וכשהוא מכוון את הגיטרה ל"היי ג'ו", רוחו של ג'ימי הנדריקס, נכנסת לשניות ללוגוס. זה דבר שלא מקבלים בדיסק.
אז זה נכון שהוא לא עושה "חגיגה" ושיש משהו עגמומי בקול שלו, אפילו כשהוא שר "היא כל כך יפה", שכולם זוכרים מ"כוורת", אבל הגיטרה מצלצלת נורא אופטימי. הגיטרה של קלפטר מחייכת אלינו ב"היא כל כך יפה".
ופתאום מתברר שקלפטר, זה טיול במהדורה מקוצרת בתולדות הזמר העברי.
אחרי 5 דקות הפסקה שהוא לוקח לעישון, עולה יצחק לשיר "כבר לילה בואי נישאר" ו"יה יה יה יה יה בואי הנה בואי לכאן, אני שולח לך תצליל מכוון". הוא בטח שלח אותו לאחת תמירה ונאווה ששילבה רגליים ליד הבר. צליל של אילתור מפותל וחם ןנורא רומנטי.

קלפטר לא מוכר כריזמה. לא מוכר שומדבר. בחו"ל הוא היה אגדה בחייו. אבל כאן הוא יגיד בהומור של ציניות עצמית: תביאו את החברים שלכם להופעה הכי טובה בעיר ותקנו את הדיסקים שלי. מה שנקרא פרסומת בשידור ישיר. אם להסתכל על הסכומים שחברים שלו מקבלים על הופעה, מותר לו לדבר ככה, ואולי גם מגיע לו.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות