נכון שקשה להגיד "מקלחלן", אבל זה יהיה הרבה יותר קל לבטא את השם כשתקשיבו לזמרת הזו.. אני עוקב אחרי שרה מקלחלן יותר מכמה שנים, ומתאהב כל פעם מחדש. "מירורבול" הוא טור שלה ב –  1998, הופעה ש הוקלטה בפורטלנד ב"אורגון רוז גרדן". שמעתי כמה תקליטים שלה, וזה לטעמי האלבום הכי מרטיט. תקשיבו ל-Fear בדיסק השני ("הבוקר מחייך כמו פני תינוק שזה עתה נולד, תמים, לא יודע") . גם Adia הקודם הוא בלדה שמחלחלת עמוק, עמוק. מנין היא שואבת העוצמות הפנימיות האלה? קול גבוה מאוד שמטפס עוד ועוד מעלה ומעביר את תחושות הבטן, הלב, הכליות. זו דוגמה אחת מה-23 שירים ומהשעתיים הופעה. עוד שתיים – Do What You Have to Do ו- Possession. גם I Will Remember You .
אפשר לדבר עוד על הרבה שירים. מה שברור, לידיעת למעריציה ומי שאינו נמנה עליהם: זה אלבום כפול שאסור להחמיץ, גם מבחינת הסאונד המצויין. 23 שירים-ביצועים שאומרים דבר ברור: את שרה מקלחלן הרבה יותר נכון לשמוע בחי, במיוחד כאשר עומד לצידה ריתם סאשן עם גיטריסטים חשמליים ואקוסטיים כאלה, שעוזר לה להפוך את השירים בקונצרט למאוד-מחוברים. חוברת יפה שמצורפת, הופכת את הדיסק למאסט.  ואגב, אני לא מתפלא על הנתון – מכירות של 26 מיליון אלבומים מאז תחילת הקריירה שלה ב-1988.