דואגים לתפור לקובי פרץ מלודראמות על-לא דראמות. אנחנו במדור ההתבכיינות בז'אנר המוסיקה הים-תיכונית. מילים: יופייה קדוש באופק הרחוק, רק איתה הדבש מתוק, ובכל זאת למרות היותה באופק הרחוק, דווקא אליו היא מאוד קרובה, מרגישה כל מה שיש בו.
חבר'ה, די עם המריחות האלה. זיגמן, רחם על פרץ. די עם פרץ הרגשנות הזה. די עם מתכוני המוסיקה הסאן-רמואיים המיושנים, ואפילו שהכנסתם סימפול אתני בסוף השיר, יענו סטייל הפרויקט של רייכל – זה סתם קישוט-קוש, ממש לא בקונטקסט. פרץ, הגיע הזמן לשנות כיוון. לעלות כיתה.
תגובה אחת
קובי אתה שר הכי יפה שיש בכל שיר ומצב אני ראשונה