לבונטין 7 ת"א

גלעד והמכנה המשותף

3/5

מרתף לבונטין 7 בת"א. מקום פיצקלע, אווירה אנדרגראונדית דחוסה, ג'ינג'י עגלגל ומחוייך, מעלה 6 איש כולל 2 זמרות ליווי על הבמה ומתנצל שנגן הבס והקלידן הבריזו. לא נורא. אם ללכת היישר לשורה התחתונה – התחליפים שגלעד מצא ברגע האחרון בהחלט ראויים להישקל כמחליפים למבריזים.

נגן פה, מחליף שם. בדבר אחד נדמה לי שגלעד ויטל כבר סגור עם עצמו. כדי לבטא את עצמו, הוא לא יכול להסתפק בלהיות אחד הסולנים של "שוטי הנבואה". לפי הטונים שהוא מוציא, ברור שהבחור ראוי לקבל את תפקיד הסולן של השוטים רשמית, ביושר ובצדק.

ועדיין, גלעד לא מציג מוסיקה כזו שהיא לחלוטין שונה מזו של "השוטים". גם כאן הקונספט הוא האני האישי אל מול הכלל. לא סתם הוא קרא לדיסק החדש 'המכנה המשותף'. כמו בשוטי הנבואה המסר מגיע מהיחיד אל הקהילה, ואיך לעשות טוב יותר לזולת, אלא שגלעד לוקח גם זווית בקורתית. וזה טוב.
אני מאמין לגלעד שהוא חש בצורך אמיתי להוציא את השירים האלה מחוץ ל"שוטי הנבואה". הם מצליחים בדרך כלל להתחמק משאנטיות מיופייפת.

אהבתי בדיסק את "השבולת לשועל". בדואט עם ברי סחרוף, טקסט מחאה חברתי שמדבר בצורה נוקבת על "ימים בהם השקר הלבן הפך שקוף והוא אמת לכל עניין". האלמנט הסחרופי קצת חסר לי בערב של גלעד – כלומר התחושה של "ירידה לאדמה" של זרמים ועוצמות יותר רוקיות ופחות נאיביות בשירים שעוסקים במציאות בה הבנאדם עדיין אינו מבין את משמעות החיים-קיום כאן.
גלעד הוא זמר נשמה. "שערי שמיים" הוא סוג של תפילה שנובעת מתהייה. "טרם ידעתי טעם מוות, כבר בפי מר הקיום", גלעד מבקש שיפתחו שערי שמיים ושיטמיעו בו את קולם.
לא סתם נשמה, אלא קול של נשמה דקה שהופך לתפילה גדולה. הטון הזה מגיע גם ב"עץ הדעת" וב"הבן של דויד" (הוא העלה לבמה ראפיסט תמהוני משהו העונה לשם "המסיח", שלא ממש שדרג אותו)
"מערת קדומים" הוא שיר מלודי להפליא, טון שמייפה את המוסיקה, שיר תקווה די כללי למעשים טובים בעולם הזה.
וב"יום בהיר" שר גלעד שיר אוטופי – "המייסדים שלחו לנו סודות לדרך/ ארץ בה נהלך ללא חשש, נבנה וניבנה".
הוא צירף 2 זמרות ליווי מרככות, ובסך הכול העיבודים מייצרים סוג של פופ-וורלד מיוסיק – סלט טעימות אתני-רוקי- פאנקי על מנת למצות את מכלול ההשפעות בדרכו האישית. מוסיקאי של המרחב בו הוא חי, נושם ויוצר, אבל עדיין לא ממוקד דיו, עדיין חסר עוצמות כאלה שיאפשרו לו לנטוש את ספינת האם של שוטי הנבואה ולהתיישר על מסלול סולו משלו. לפי הכישרון, האנרגיות והכוונות (שבלב) זה יגיע, אולי אחרי הדיסק השני. בינתיים, אין לו אפילו הדרנים.

 

אל אלבום הבכורה של גלעד

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות