תלוי מה אתם מכירים מג’ינס אדיקשן מלפני 14 שנה. השוואות מתבקשות. את הטקסטים של פרי פרל הסולן צריכים לקרוא, כי הכסאח לא הכי מאשר לשמוע מילים. לעיתים הטקסט משדר דברים רציניים, לעיתים זה דקדנס. פרל שר: תמיד אני עושה את הדברים הלא נכונים/אבל יש לי סיבה טובה" דייב נאבארו היה ונשאר גיטריסט רוק מטאלי מעולה. אבל מעבר לזה – האלבום די מאכזב. זוהי ג’יימס אדיקשן של רוק ישיר, פאנק-מטאלי, בלי האיפיון ה"אלטרנטיבי" שלה, בלי כמעט ערף מוסף, שיגרום ריגושים. האלבום לטעמי, לא מפתיע. אפילו "ממוצע", אפילו די שגרתי. מי שלא הכיר את ג’יינס אדיקשן לא יבין על מה הצעקה.
