"זה כמו להופיע בסלון שלי", אומרת שרה מקלחלן ל-250 איש שהתקבצו לשמוע אותה בקונצרט בינואר 1998 באולפני VH1 בלוס אנג'לס. מקלחלן סיפרה כי באותה שנה, על רקע מות קרט קוביין, מאזינים מוכנים לשמוע שירים בסגנון פולק אישי על אמנים שהיו קורבנות סמים.
הסרט (DTS, דולבי 5.1, מסך מלא) צולם ביום הולדתה ה-30. מאחוריה בלהקה, בעלה המתופף אשווין סוד. ויש לה אורחת אחת, פאולה קול, שעושה איתה דואט של "מקום אחר". היא לא רוקרית כשריל קרול, לא תאטרלית כטורי איימוס ואף לא יצריתית כמו ג'וני מיטשל, אבל היא שרה מקלחלן, וזה לא מעט. אמיתית, לא יומרנית. הבעיה היחידה אולי שהמופע מתבסס על שירי אלבום אחד "פאמבלינג טוארדס אקסטזי" מ-1993, שנכתב על רקע סרט דוקומנטרי שעוסק בעוני ובזנות. מצד שני, יש להודות, זהו מהטובים באלבומיה.
