מכונת השירים הגדולה

חמי רודנר

עננה, הד-ארצי
4/5

מילים ולחנים: חמי רודנר פרט ל"מכונת הלהיטים הגדולה" – מילים: לאה איני. הפקה מוזיקלית: קובי אוז.

עשרה שירים – שאומרים סימן שאלה. לא שלי דווקא, אלא של חמי רודנר, שכאילו שואל: מי אני? מה סגנוני ונותן תשובות רבות ומגוונות. זה מתחיל אולי כבר בצילום העטיפה בשחור-לבן: איש עם כובע של דוד, שמתחתיו מבצבץ שיער ארוך. הדוד חמי כבר עבר את תקופות הרוק הסוערות, ועכשיו הוא מתבונן בנו במבט כמעט חסר מבע אבל שיש בו סימן שאלה. ואגב, סימן השאלה הוא גם שלי: זה חמי רודנר? או האם זה חמי רודנר בפיצול האישיות המוסיקלי הגדול שלו?

עשרת השירים אולי מסבירים את הדבר: באמת מכונת השירים הגדולה. מה שמעתי? מה לא. לא רק רוק, לא רק פופ, לא רק ים-תיכוני, לא רק רגאיי, לא רק יווני, לא רק רוסי. הכל מכל. כאילו חמי הבין והפנים שהוא לא קורץ רק מחומר אחד, ובתוך איזה עם הוא חי, ומי בכלל אמר שדציבלים זה הסוד. לא סתם נמצא כאן קובי אוז בהפקה המוסיקלית. זה שידוך שלא הייתי חושב עליו. זה שידוך שלוקח את רודנר למחוזות, שלא בטוח אם הוא האמין שיגיע אליהם אי-פעם. חמי רודנר במטבחו של קובי אוז מכין סלט עשיר של שיירם.

1. אחת לדרך ארוכה: שיר שקט, מאוד Folk, על אמונה באהבה ארוכת ימים על רקע עיר עצבנית שבה "בוגדים רוקדים". עיבוד קלידים שעוטף באווירה משכרת חושים.

2. מכונת השירים הגדולה: מוסיקה=GOD. מכניסים הרבה מטבעות למכונת השירים, כי אין שבעים לעולם, סוגדים למוסיקה ולקצב, רוקדים לפקודותיה. שקט בהתחלה עם מעבר מסעיר לרוק.

3. כלא החופש. גילה את אמריקה (שהיא סמל החופש) להגיד שיתר חופש-כסף זה רע, זה גובל בנדוש. מצד המוסיקה – המצב יותר טוב – קצב וצליל בנויים ומעובדים היטב. עוצמות שמצליחות לשדר מצוקה.

4. יפה כמו מנגינה: אז זה לא "מזרחי", זה "פופ ים-תיכוני". שיר הלל לאהובה – "את כל כך טובה, אלופה" למרות הימים הלא כל-כך טובים. יש אופטימיות באוויר. קיימת כאן קריצת העין של אוז. ועדיין הרמתי גבה. זה חמי רודנר?

5. זה אותו הקיץ: השיר נפתח במשפט "הכינור דופק את נשמתי". לא הכי הבנתי את החיבור לשיר אבל לעצם העניין – הקיץ נשאר אותו קיץ מהימים ההם אלא שאנחנו מתבגרים ונעלמים. שיר עצוב, רומנטי-נוסטלגי, מנגינה חפה מרוק, נשמעת כמו שיר עברי בסטייל הישן? שיר יפה. הלחין אותו רודנר. מי היה מאמין.

6. פעם אחת ביום: קינגסטון על הקו. זה לא רק קינגסטון. זה בת-ים מתארחת בקינגסטון. רגאיי מעורב ים תיכוניות. אתה חייב פעם אחת ביום להתאהב בה כאן ועכשיו. שר חמי ויש לו כאן תבשיל מפולפל עם ג'אם גיטרות וכל השאר. איך יאמר המאזין הממוצע: מתאים לנו, השיר הזה.

7. השארת אותי עם רוח: המילים – מזרחית אסלית "את בשבילי כל העולם/ את בשבילי השמש/ כי בלעדייך אין עולם … השארת אותי עם רו/ הלך עלי בטוח" המוסיקה: יוונית. לרקוד על אוזו, להדביק מאה דולר על המצח, לענתז סירטקי. מנגינה אחלה, ושוב חוזרת השאלה: חמי מה קרה?

8. יכול להיות שמח: יכול להיות גם עצוב, שר רודנר על עניייני יחסים בינו-בינה. כמו שאומרים: סה לה ווי. או על החיים ועל המוות, כפי שאמרנו כשהיינו קטנים. מה זה? ואלס, בין שיר רוסי לשנסון צרפתי. שרל אזנבור או ז'ילבר בקו. בטח לא רודנר. שיר שנמרח כמו חמאה הולנדית מתוקה על פרוסת לחמניה פריכה.

9. נוסע: הבנאדם יוצא לנסיעה בכבישי הארץ, עוצר בפונדק דרכים, עובר כפר ערבי, חושב קצת על ההורים, ואז מגיע למסקנה – "בעיקר זה לא לפחד כלל". חמי, מה אתה אומר? אבל מה: יצא שיר שקט עצוב הנישא על מלודיה מקסימה בעיבוד ים-תיכוני יהודי. בשביל המוסיקה אני מוכן לתת עוד כוכב בציון הכללי.

10.שתיים בלילה: שיר על בגידה. ליווי מינימליסטי. עיבוד שקט לגיטרה אקוסטית. היא מחכה לו עם טישו בשתיים בלילה לבדה במיטה. ובכל זאת הוא מחליט לקנות פרחים כדי לא לוותר על המחר. אהבתי את צניעותו של השיר.

רודנר מסיים לא בשיא. מינורי, שקט, עצוב, מהורהר. בכל הדיסק המפתיע הזה הוא מנסה לחפש זהות, הטקסטים מנסים לגעת באמת, לא תמיד מגיעים, אבל גם בנגיעות הללו יש מומנטים אותנטיים, ובאשר למוסיקה: הדיסק נשמע כמו טריפת קלפים. ואין לי ספק שרודנר כאן הוא הכי ישראלי ששמענו, ודווקא מבחינת – חוסר היכולת לזהות את עצמנו, את הסגנון המוסיקלי שלנו.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות