אבסורד

אנסמבל אדמיי עם שלמה גרוניך ולובנה סלאמה

מילים: מליס-לוין בוסקוביץ נוסח עברי: דן אלמגור. מוסיקה עיבוד והפקה מוסיקלית: שלמה גרוניך
3/5

גרוניך  שר בהתרגשות – האם יש סיכוי ותקווה לאזור הזה, אחרי הסבל והאבל והדיבורים העקרים על שלום. "האם יש סיכוי שנחיה בלי איבה"?

דיבורים על שלום הם תמיד חזרה נאיבית  לשאלות נצח, ובראשן השאלה הכמעט נצחית  – למה? למה אנחנו בני אדם טובים ושפויים הורגים זה בזה. או "איזו דיסה בישלנו לתינוק שבקר נולד?" הטקסט נשמע ספונטני, פשטני משהו, אבל אולי מנאיביות פשטנית צומחת  ישועה.

מאחורי הזעקה המרה נמצא אנסמבל "אדמיי" (אדם + אדמה + דם + מים)   שגרוניך הקים בתחילת 2005  עם הזמרת לובנה סלאמה. עמאד דלאל מנגן בעוד, אלברט פיאמנטה – כלי נשיפה, גדי סרי – תופים וכי הקשה, גלעד אפרת – בס ודורון פיקר – קלידים ואקורדיון. מיכל אדלר-גרוניך מתארחת בנגינת מפוחית. המוסיקה קצבית. זה לא טקסט שנולד להלחנה. זה ניסיון לחבר מוסיקה לזעקה. העיבוד הקברטי מוסיף מימד  גרוניכי מוכר, אבל למרות הנשמה והתפילה, לא נולדה כאן יצירת מופת.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות