הבנאדם מתבונן בעצמו במראה ומגיע למסקנה שהנה זה קורה: הוא מוכן לאהבה רק שתיתן לו סימן/עוד רגע. אלא שמצד שני – הוא בדרך לשמים, נסחף, טובע ומרגיש כמה היא (האהבה) בינתיים מים.
איכשהו יצאתי מהטקסט המסורבל הזה (חבר'ה תכתבו מילים בלי להתפלסף-להסתבך. אפשר להתפייט יותר פשוט ולצאת מזה בשלום) בזכות קצב רגאיי אחיד מנוגן אחלה, עושה את הויברציה הנכונה בגוף, גם המנגינה עושה טוב לשיר הזה. הביצוע פשוט ויפה הגם שהזמר לא מבריק. החוכמה היא לשיר פשוט ונכון. להידי יש את זה. ה-Dub Mix בהמשך מפרק את השיר, תוספת סתמית לפרודוקציה. אפשר להמשיך לזוז. אני מתרשם מהיכולות של ליברמן לייצר רגאיי עכשווי. דרושים שיפוצים בכל הקשור לטקסטים. עם הפקת סאונד כזו אפשר לעשות דברים יותר טובים-משמעותיים.
