ללא המתופף ביל ברי שנטש, חוזרים אר.אי.אם עם אחד האלבומים היותר מיוחדים שלהם. הטונים של מייק סטיפ, מעידים על על חוסר שקט פנימי. מצד אחד, "לוטוס" הטעון שמזכיר משהו מהרולינג סטונס ובין "חשד" היותר רך-מינור-הרמוני, ומיד בא מעבר לקצב האלקטרוני של "תקווה" בשירה כמעט חסרת נשימה של סטיפ. גיעו גם הרמוניות ביץ’ בוייזיות ב – AT MY MOST BEAUTIFUL ושיר רומנטי מרגש "דייסליפר". דיסק רגיש שמגלה מחדש את יפי להקה.
