הפרחים מריחים מתוק ככל שאתה מתקרב לקבר", שרה ז’קלין אבוט ב"כמה לוקח לדמעה לייבש", הצליל נשמע אולי מיושן משהו, אבל הביוטיפול סאות’ מגשימה את הקונספט של יצירת פופ מקורי בפרספקטיבת העבר. "השפעת הים" סולו של פול היטון זה פופ מהסוג שאינו עומד למבחן הזמן, כנ"ל BIG COIN המושר בטון חמוץ מתוק כובש. ב"מטומטם" אלה הרמוניות סיקסטיז מופלאות, "פרפקט" תפור עדין בין רוק לפופ. גיוון שלא שומעים היום מלהקה. קליידוסקופ מרהיב.
