זה הרביעי של ההרכב האמריקאי, שלראשונה הופיע בסצינת הגראנג’, ושהצטמצם מרביעיה לצמד – גראנט לי והמתופף ג’ואי פיטרס. הדיסק מחזיר לרוק לא שקוף-ממוסחר, עם אלמנטים יפים של פופ ב"שנה את המנגינה", "עדות", "הסוף הרדוד". יש כאן כמה אורחים מכובדים כמייקל סטיפ (REM) שמצטרף לסולן הנשמה גראנט לי פיליפס ב"כל אחד זקוק למקום קדוש". גרנט לי שכתב כמחצית מהשירים הוא זיקית קולית מפתיעה. אחד מאלבומי הרוק המשובחים ששמעתי.
