סנטנה, איך לומר את זה, ממציא את עצמו כול פעם מחדש. אחרי Supernatural (1999) ו-Shaman (2003) שנמכרו קרוב ל-40 מליון עותקים, קרלוס מזהה יותר לאן לקחת את צליל הרוק הלטיני בעזרתו של המפיק הממולח קלייב דיוויס. El Fuego הוא מתאבן פריך ומאוד אופייני ברוח הנ"ל, בהמשך מתחילים להגיע למסיבה שלל זמרים והרכבים והעסק הופך פחות ממוקד.  I’m Feeling Youu  שרה מישל בראנץ’ עם The Wreckers, שזה כבר פופ מידטמפו, שאם צליל הגיטרה שלו לא היה מעורב – זה יכול להיות להיט  ענק בלי שום קשר לסנטנה. אחר-כך מקבלים  גרוב ריתם נ’ בלוזי עם מרי ג’יי בליג’ והביג בואה. סנטנה מתרחק עוד יותר מעצמו במקרה של Just Feel Better עם סטיבן טיילר, זמר שמשקיע הרבה נשמה בביצוע. ושוב – הגיטרה הסנטנאית משמשת תזכורת איזה דיסק מתנגן כאן. ב-Con Santana חוזרים לפאנקי הלטיני – שירה, תופי קונגס והגיטרה המייבבת. ככה סנטנה צריך להישמע. להיט נשמה  שמסתמן הוא Brown Skin Girl  עם בו בייס אבל שיתופי הפעולה המיוחלים מגיעים לקראת הסיום – Don’t Wanna lose Your Love  עם "לוס לונלי בוייז" ותבשיל היפ הופ בניב ג’מייקני עם שון פול יחד עם ג’וס סטון – Cry Baby Cry. אוח, אוח.  סנטנה בשלל גוונים טעמים, עם כמה להיטים נחשקים.