מסע הופעות עולמי 2003

קליף ריצ'ארד

וורנר מיוסיק ויז'ן, התו השמיני
4/5

יש לי סנטימנט לקליף ריצ'ארד, למעשה סיר קליף ריצ'ארד.  הוא ליווה את נעורי, ואני שומר לו חסד נעורים, וזה עושה טוב משהו לראות שהאיש נראה טוב, שר ממש בסדר, מלא חיים וחיוכים. נולד כהרי ווב באוקטובר 1940, נחשב לתשובה הבריטית לאלביס פרסלי כבר בסוף  החמישים, תקופה הפרה-ביטלס.  בישראל נוצרו מחנות מעריצים "אלביס- קליף", אבל גם המעריצים הכי שרופים של קליף, ויש עדין כאלה – גם מי שלא חוו את התקופה ההיא – יודו כי מבחינת "ירושה מוסיקלית" לדורות – קליף נמצא רחוק מאחורי אלביס, ואגב בטור של הקונצרט הזה עושה קליף מחרוזת תזכורת לשירי אלביס.

קליף בחר יותר את כיוון המידל אופ דה רוד פופ מאשר את הרוקנ'רול, ועם זאת כמה ללהיטיו במיוחד בסוף החמישים היו רוק בסטייל אלביס במיוחד להיטו הראשון Move It (1958). בשביל בני הנעורים האנגלים וגם הישראלים מאותם ימי סוף חמישים, תחילת שישים – קליף זכור משיתוף הפעולה עם להקת "הצלליות" (The Shadows)  בסך הכל – לריצ'ארד היו לפחות בבריטניה 43 שירים שהגיעו למצעד ה – 20 בין 1958 ל – 1969.  מי יכול לשכוח שירים כמו Living Doll או It's All in the Game. או: Young Ones

נעבור ל – די.וו.די ריצ'ארד כאן בן 63, במסע הופעות שכלל את בריטניה, אירופה, סקנדינביה, אוסטרליה וני-זילנד. ההופעה צולמה בניו-זילנד ב – Napier Mission Winery מול 20,000 איש, והיא כוללת סרט על מאחורי הקלעים – ממש בילוי צמוד עם הכוכב.

ריצ'ארד מרביץ כאן קונצרט פופ רוק ארוך עם רפרטואר רחב של 29 שירים, חלקם מחרוזות, חלקם קאברים לקלאסיקות כמו Somewhere Over The Rainbow, או: What’s Love Got To Do With It המוכר מטינה טרנר. גם השירים הנצחיים שלו – Move It”, “We Don’t Talk Anymore”, “Some People” and “Dreamin’” וב – “I Honestly Love You”, קליף נזכר במכרה ותיקה עמה ביצע דואט בעבר – אוליביה ניוטון-ג'ון וגם מזכיר לנו שיש לו יותר ממושג ברוקנ'רול  ב-  “Born To Rock n Roll” ויש לו כיסוי יפה ללהיטה של לקת "אבבא" – Lay All Your Love On Me

ריצ'ארד נלהב להופיע, איש שמפזר חום וידידות, מקצוען, אוהב קהל רחוק מדימוי הסופרסטאר המגולמן, זז-רוקד נהדר, ובקיצור – פרפורמר. הנגנים וזמרי הליווי שאיתו מעיקים לו בדיוק את המינונים הנכונים. הבעיה הייתה ונשארה במוסיקה המדי מיינסטרימית לעיתים לטעמי, עדיין בדימוי זמר לכל המשפחה. תשאלו מה רע בזה. אין בזה רע, אבל אין בזה גם משהו מפעים. בריזה נעימה, חיוך טוב, ובסך הכל אין לי ממש דברים רעים לומר על בילוי של שעה עד שעה וחצי עם האיש. בדי.ווי.די הזה קצת נסחפו.

הקונצרט והסרט הדוקומנטרי יקחו מכם למעלה מ- 3 שעות, שזה ללא ספק תמורה נאותה לשוחריו, לא בטוח למי שאינם נמנים על המחנה שלו ובכל זאת סקרנים לראות קליף ריצ'ארד מודל חמישים-שישים בשנות האלפיים. מה שבטוח: הוא לא נראה ונשמע כמו זמר לאספנים.

וידאו: ריצ'ארד בקאבר ללהיט של טינה טרנר – "מה לאהבה ולזה"

 

Cliff Richard – World Tour 2003

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות