השיר  נשמע בערך כמו החידה איך מכניסים עשרה איש ופיל לפולקסווגן.  "בית הבובות" (זוכרים הסיפור? איתי שיף ואמיר אטיאס שהקליטו סקיצות לשירים שהגיעו לתרמילאים בדרום אמריקה וחצו איתם יבשות, תחילתה של הצלחה שהגיעה עד 70,000 עותקים שנמכרו מהראשון שלהם) הכניסו כמעט כל קלישאה ל-11 שורות של שיר, שזה בקיצור רב – אל תדאג, לא הכל שחור בחיים, יכול להיות טוב, בחוץ ציפורים שרות, ואל דאגה – גם אתה תקבל פרח וכמה נפלא שבאופק יש גם לך ספינה.

מה אגיד. למעשה  מוטב שלא אגיד. זה נכתב לתרמילאים במצוקה? אז בואו נקשיב למוסיקה: 4:22 של רוק אמצע הדרך שמנסה גם חמת חלילים סקוטית בפתיחה (גימיק נחמד)  היפה כשלעצמה – דקה שלמה עד שמגיעים לתחילת הביצוע של אמיר אטיאס. השירה של אטיאס לא מספיק  רהוטה-חזקה, אבל יש בה קורטוב של נשמה. מקצב המיד-טמפו טוב, המנגינה – בסדר, מעבר הפסנתר + סולו גיטרה יפה, אך ארוך מדי לטעמי. לא בטוח שהשיר יתרסק כתוצאה מהטקסט. יש בו פוטנציאל של טופ טן. וזה בהחלט מתאים לתרמילאים תחת סם הזיות שנעלמו בתוך יערות הגשם והמשפחה שלהם אחוזת דאגות. אז אל תדאגו. בחוץ הציפורים שרות ויפות, ויש באופק ספינה.