לתוקי יש אנרגיות מוספות כשהוא בא לעשות מוסיקת רוק. סינגל שני שלו שאני שומע, שיר על בגידה ותוצאותיה, ומהטקסט אני מבין שמדובר על אחת שלוקחת החלטה להתאבד: "כנראה שזה שבועיים/ שאת בתוך הבית/ בוכה על המיטה/ ואת לוקחת החלטה… עוד מכתב שולחת/ נשיקות מהעולם הבא".
מה שלא הכי הסתדר לי בשיר הזה זה הצליל הכייפי הקליל. לפי הטקסט, זה לא בדיוק הלך הרוח של השיר הזה, אם הבנתי נכונה את כוונת המשורר. אבל כרוק – אז יש כאן משב רוח רענן עם קורטוב של פופ סיקסטיז, הרמוניות טיפוסיות, קול גבוה שנשמע ממש טוב בשפת אמו. אורן איתן אחראי על ההפקה המשובחת, ועדיין "נשיקות מהעולם הבא" לא מתלבש לי על המוסיקה הזו.
