אביב גפן כתב איזו מלודרמה על אהבה לתגלית ששמה אלכס. אם תפסיק לאהוב אז, היא תוריד דמעה, אבל בלב שלה יש עוד המון פרחים שnישהו יקטוף. ובקיצור: לא נעים, לא נורא, למרות האובססיה. וגפן עוד הוסיף שורה נורא נוקבת כביכול: "ליד האור יש פרפרים מתים" שתהיה גם איזו מטפורה.
לשון המעטה, לא מת על הטקסט. הלחן והעיבוד דרמטיים, קצב, כינורות, אבל לא בטוח שהשיר הזה מצדיק הפקה כל כך מפוארת. אלכס טעונה, קול גבוה חזק, ויש לה פראזה אחת יותר סעורה, קייט בושית כזו, מטפסת מהנמוך בגבוה ב"איך פתאום כבו הכוכבים" ומשנה טונים יותר רוקיים. סך הכל – יופי של זמרת.