הטור נקרא "סקרלט’ס ווק טור", ספטמבר 2003, אנחנו באולם "סאונד אדבייז" בפאלם ביץ ’ פלורידה. מאחורי הקלעים מתרוצצת טורי עם בתה נטאשה. היא נותנת ראיון גלוי לב בתוספות. על הבמה עם שני פסנתרים, מראה טורי שהיא סינגר סונגרייטרית שמסוגלת לשרטט תחושות בטונים משתנים, שמתמקדת בטקסט ובעיבוד לפסנתר, שאינה מבקשת שהקהל יזמר איתה. מי שמחפש מופע רוק עם הרבה אקשן, איימוס ממש לא בשבילו. זה קונצרט נטו, פסנתרים, בס, תופים, עם סיפורים אישיים כמו "קרוסיפיי", "טיק טו דה סקאיי" "פאדר לוסיפר", "דברים יקרים", "לא יכולה לראות את ניו-יורק". זו הנגינה המודגשת שלה בפסנתר, עיבוד הרוק הפונקציונאלי. גם אם לפעמים הולכים לאיבוד בתוך הטקסטים המורכבים שלה, יש כאן זמרת שמחוברת למילים. אחת ויחידה.