אנחנו במשכן לאומנויות הבמה בתל-אביב. יסמין לוי יוצאת למחרת לחצי שנה אינטנסיבית בעולם. ואם מדברים על יצוא ישראלי – זה בדיוק הדבר.
יש בה צירוף נדיר של יכולת דרמטית וצניעות פנימית שכזו, טיפוסי לזמרות גדולות באמת. שמלה ארוכה מפוארת, מנצנצת למרחוק. מתחילה חרישי. מטפסת לשיאי הרגש. צליל החליל של אמיר שהסאר טוען באווירה אוריינטאלית משכרת. צליל גיטרת הפלמנקו של יחיאל חסון מעדן בצבע פלמנקו הנכון. ענוג ומדויק. וגם מתגלה ילד פלא על הבמה בתפקיד איש ההקשה. קוראים לו איתמר דוארי.
יסמין לוי, בתו של יצחק לוי, המוסיקאי ששימר את שירי הלדינו והחזנות הספרדית ובתה של הזמרת כוכבה לוי (שעלתה לקראת הסיום לבצע דואט יפהפה עם הבת) , בונה רפרטואר על מסורת הלדינו אבל משלבת גם אלמנטים שונים מהפלמנקו. למעשה, היא לוקחת רומנסת לדינו ומחברת אותה עם הלהט של הפלמנקו. כבר אמרתי את זה ברשימות קודמות על יסמין: ההתחברות שלה ללדינו ולפלמנקו מדהימה. כאילו שזה קיים וזורם בה מאז נותקה מחבל הטבור. היא אינה מנסה להיות מודרנית, זה לא פיוז'ן מוסיקת עולם, או משהו בסטייל. יסמין נאמנה למסורת, ובעיקר לעצמה, לאהבות שלה.
ומה שעושה את ההתרגשות זה הקול הזה, שאין לו גבול, שמגיע ממקומות עמוקים שמתחת למיתרים.
קיבלנו מבחר משלושה אלבומים. הדגש – על האחרון "יד ענוגה". שירי לדינו בעיבודים מיוחדים. שירים בספרדית שחלקם הולחנו ע"י יסמין. גם נגיעה בשירת המזרח.
אני שומע את יסמין בפעם הרביעית ומתרגש מחדש. א. משום שהדיסק החדש מכיל שירים שהוסיפו מימד מלודי יוצא מהכלל לרפרטואר שלה. וב. משום שמדיסק לדיסק ומהופעה להופעה, היא הולכת ומשתפרת. מחלקת נפלא אנרגיות של שירה, שרה במינונים הנכונים. הגיעו שירים מצוינים, כ-Una Noche Mas, או – Adio Kerida וגם – Por La Mia. שירים שהצטרפו למבחר משני אלבומיה הקודמים. ורק חבל שלא הגיע הדואט שלה עם אמיר שהסאר, האחרון בדיסק בעברית – "אודך" על פי תהילים. עליו כתבתי שמי שלא שמע את הביצוע הזה, לא שמע תפילה.
אבל "יד ענוגה" שיסמין שרה גם בערבית (לקחה את תפקיד נטאשה אטלס, שעשתה איתה דואט בדיסק) הגיע גם הגיע, והמילים שאני אקשקש במקלדת לא יעבירו את הצמרור. איזו בגרות של הבעת רגש אותנטית, בכול טון, בכול ויברציה. בדיאלקט המושלם. וגם הדואט עם שלמה בר ל"צור משלו", האיר את המשכן באיזושהי ישראליות שורשית אותנטית. התרגשות נטו. אז הנה: כמו שהבטחתי – סופרלטיבים.
נגנים: יחיאל חסון – גיטרה, אלעד גבאי – קנון + עוד, חגי בליצקי – קונטרבס, אמיר שהסאר – חלילים, איתמר דוארי – כלי הקשה, איריס אייל – נבל. אורחים: שלמה בר, כוכבה לוי.
בתמונות – דואטים עם שלמה בר ועם אמא כוכבה לוי ועם הנגנים – יחיאל חסון ואמיר שהסאר.
4 Responses
יסמין לוי הנפלאה! אני יש לי ממש קצה של לדינו מהסבתא שגידלה אותי . אני ממש משתוקק לשפה והחלום שלי להקנות להורי מתנה ליובל נשואים במרץ 2010 הופעה של יסמין המדהימה.
יסמין היקרה! רק לאחרונה נחשפתי לעוצמתך…כשאת שרה ישר מיצטמרר לי הגוף ודמעות עולות בעיניי!שפת הלדינו אהובה עליי ביותר וגם לא זרה לי.סבתא שלי מהדור הותיק של ירושלים ובילדותי ספגנו את השפה ובעיקר כשרצו שלא נבין!עד היום צר לי שלא למדתי ממש לדבר אבל כנישמע צליל מוכר של השפה אני מרגישה היתרוממות הנשמה.את ממש שליחה וברוכה שזכית להיות שומרת השפה. מקווה שגם אני נצר לדוברי הלדינו אזכה ליראות הופעה שלך בארץ! מעבר לזה את מודל למציאת היעוד של כול בנאדם ביקום ובישבילי גם של חיבור לעוצמה הנשית. מברכת אותך בשנה טובה ויישר כוח!באהבה יעל.
שמעתי אותה אתמול לפעם הראשונה בתכנית טלויזיה…. הקול שלה .ההיגוי הדיקלום המושלם עם שקט ורעידה בקול גרמו לי לצמרמורת להנאה רבה ואושר רב!תודה,תודה
את גדולה עם החיוך היפה שלך יברך אותך ה'
ווילי שפירא אומנית ציירת
ברכות להפקה מושקעת של אלי גרינפלד ושל בן זוגה של יסמין לוי ומנהלה האישי ישי אמיר