חותמים על עצומה

פרס ישראל לאריק איינשטיין

0/5

פתאום התעוררות גדולה: מחתימים על עצומה שקוראת לתת לאריק איינשטיין פרס ישראל. זה לא מפתיע.  אם שושנה דמארי ויהורם גאון ואהוד מנור ויפה ירקוני קיבלו, למה שאריק לא יקבל? מישהו בכלל מתווכח על זה שמגיע לו? כשמדובר בסמלי זמר לאומי – לאריק מגיעים שני פרסי ישראל. הוא לא רק עונה על כל קריטריון. הקריטריונים קטנים עליו.

 

אתם יודעים למה אריק לא קיבל עד עכשיו פרס ישראל?  נאמר את זה בפשטות הכי פשוטה: הבחור אינו חובב פרסים. גם טקסים. הבחור עם הטרראם סביבו אוהב צניעות. מראש מוותר על פרסים וטקסים. למה שאני אהיה מורם מעם, אומר אריק. כולם שווים, ומה בדיוק עשיתי שמגיע לי פרס יותר ממישהו אחר.

אריק מוחל על הכבוד ועל הפרסים.  ההסתפקות במה שיש מעניינת אותי יותר. זו תחושתו, זו בחירתו – ויש לכבד אותן. פרסים? זה לא אני. כשהפועל ת"א תזכה בגביע – זה וונדרפול. תנו לה את הגביע בגדול בתרועות וברעמים וברקים.

ספורט זה משהו אחר: גם אריק היה מוכן לקבל גביע כאלוף הארץ בקפיצה לגובה, כאשר היה אלוף הארץ בענף זה.

אבל באמנות, בשירה – נו, נו, נו. זה לא הוא. תנו לו להישאר בבית. אל תעשו לו את הפדיחה של פרס ישראל. כי גם אם 50,000 יחתמו, אריק לא יבוא לקבל את פרס ישראל, ממש כפי שאם 100,000 היו חותמים על עצומה לחזרתו של אריק לבמה  – גם אז העצומה הייתה נשארת כהוקרה בלבד. גם כאן – העצומה היא הוקרה. אז זה בסדר שחותמים ומביעים הערכה והזדהות וכבוד לאיש. צריך אגב להבין שגם משרד החינוך לא שש להעניק פרסים למי שמסרב להגיע לקבלם. יש טקס, יש לחיצות ידיים של אנשים מכובדים, ורק מקבל הפרס לא הגיע. אז גם זו סיבה שאריק לא קיבל עד היום. אולי כדאי לחשוב על רעיון אחר, מקורי יותר בשביל להביע את ההערכה לאיש. פרס ישראל ימתין.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. גם אם אריק לא יבוא לקבל את הפרס, האמירה של המדינה חייבת להאמר. מישהו אמר לא מזמן בדף הקמפיין בפייסבוק כל אריק איינשטיין הוא הפרס לו זכתה מדינת ישראל. זה כל כך נכון.

    בכל מקרה, אם המדינה תמשיך לאטום את אזניה, נעניק לאריק את "פרס עם ישראל" שאותו נמסד עבורו, אולי את הפרס הזה הוא יאות לקבל.

    קישור לדף בפייסבוק
    http://www.facebook.com/EinsteinArik

  2. יכול להיות, אבל עצם ההחתמה של אנשים רבים כל-כך היא הערכה כנה כלפי הזמר הגדול ביותר ששר בעברית. ייתכן שצריך למצוא אפיק אחר כדי להביע הערכה זו כלפיו. גם פרופ' ישעיה ליבוביץ' סירב לקבל את פרס ישראל, אבל עצם ההחלטה לתת לו קשורה לרצון של הנותן ולא של המקבל, ולכן היא היתה נכונה. גם עם אריק איינשטיין אינו רוצה לקבל, אנחנו חייבים לו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות