גבי שושן קשור בטבורו לסיקסטיז. השיר הוא גרסה ל-Even The Bad Time Are Good של הטרמולוס, שזה משהו כמו – גם אם אני מרגיש חרא, את הופכת את הרע ללא נורא. מה שנקרא – אופטימיזם זהיר.
לא אכנס עכשיו להשוואות האם התרגום אחד לאחד עם גרסת המקור. זה לא הכי חשוב/ משנה. העניין הוא אחר: מי צריך היום גרסת כיסוי לטרמולוס, בלי שתהיה כאן הצדקה של ממש? שושן גיבה את עצמו בקולות גבוהים, אבל בשורה התחתונה – זה קטן יותר מהגרסה המקורית. עכשיו, אם מדברים על לעורר את בלוטות הנוסטלגיה, אז אני מצהיר כאן קבל שושן ועולם – הטרמולוס עדיפים. קאבר – בסדר, אבל לא בכל מחיר.
