"לכל אחד יש מי שנועדה לו/ וואלו וואלו וואלו/ זה הגורל זה מה שבא לו" כתב מיכאל ועקנין את השורות הכי נדושות לבוסקילה. כאבי האוהב מגיעים איך לא מחורף קר ומאוהב רעב ושיכור (שיכור?) שראה אותה לפתע ונדלק. עכשיו בנוסף לסיפור של הגבר שנדלק על איזו גברת שנעלמה בכניסה לבית משרדים, מנסה ועקנין גם להתפלסף על גורל. מה עניין גורל כאן? סתם. אוקיי גורל. מה עם מקוריות?
לבוסקילה יש לב ענק של רומנטיקן, מסוגל להפוך גם את זה ללהיט פופ ים-תיכוני, קצב דרבוקות ולאונג' אוריינטאלי אלקטרוני, ושירה קולקטיבית (ה"וואלו וואלו וואלו") . אז עם הנשמה הענקית שלו, עם הסלסול והלחן המחניף, יש לבוסקילה להיט. למרות הטקסט.
