lebovich104-b.jpg

גרוב קולאג'

אבי ליבוביץ' והאורקסטרה

הד-ארצי
5/5

הגרוב בקטע הפתיחה הנקרא על שם האלבום מתובל במוטיב ים תיכוני. המהלכים מפתיעים, במיוחד המעברים הקצביים. סולו קלידים יפהפה, סיום מתוזמר באווירה חלומית. מתאבן שמרמז על ההמשך.
אלבום בכורה לאורקסטרה של אבי. ללא ספק אירוע בג'אז המקומי, ולא רק. מוסיקאי עסוק ומבוקש לא רק בג'אז (הפקות ועיבודים לחוה אלברשטיין,שאנן סטריט, דין דין אביב, מארינה ) אני מקשיב לדיסק כמה שעות ארי ששמעתי את האורקסטרה בארבעים מעלות בצל + לחות בפסטיבל הג'אז באילת. עכשיו אני מפעיל מזגן. מגיע לדיסק הזה שישמעו אותו במיזוג.

עולם אחר- של ג'אז ישראלי ממדרגה ראשונה. מורה, נגן מצוין, מתזמר בחסד מצטרף לכוחותינו הצעירים, וכמה יפה נשמע  Stolen Moments של אוליבר נלסון, סולו של דיוויד סנשז בטנור, שבע וחצי דקות שמשדרגות את האלבום.
ליבוביץ' לקח את פורמט הביג בנד כדי להראות איפה הראש המוסיקלי שלו נמצא היום. כל אחד מנגני התזמורת הוא עוד "ראש מדבר", הגם שבמסגרת כל כך רחבה הסיכויים שאתה תגיע לסולו הם כמעט אפסיים.
ליבוביץ' העדיף לתת במה וזרקור גם לאורחים – כאמור דוויד סאנצ'ז ולשני זמרים – שאנן סטריט מה"הדג נחש" בקטע Original Style ולאלרן דקל (פאנקנשטיין) ב- Times of Peace.
ליבוביץ' בחר לשאנן לשיר בסגנונו – היפ הופ/ ראפ – "אני בנאדם של סגנון מקורי/ זורם בזרם מכאן ועד הנילוס/ האם תנסה לחקות אותי/ זה לא שווה לך/ אידיוט אתה על מצלמה נסתרת – חייך". ליבוביץ' עושה שימוש בשאנן בשיר מחוייך, שנשמע לא ממש סגנון מקורי, אבל יש לו לשאנן את זה, אפילו את הסווינג הג'אזי, מה שנשמע בהמשך השיר כשהוא משתלב בתזמורת – סטייל "דם, יזע ודמעות".
אם "דם יזע ודמעות" – אז בטח "זמנים של שלום", סולו של אלרן דקל שממש מזכיר את הסגנון של הרכב הפיוז'ן הזה. שיר שמייחל לשינוי פוליטי על רקע הפלגה.
Zambura מחזיר לאזור שלנו, המנגינה והמקצב, העיבוד שלוקח את הים-תיכוני לפאנקי וגם הפתעה – סולו של עמוס הופמן בעוד.
ושימו לב לסולו חשמלית של עוז נוי בקטע The Guard, שיש בו עוצמות נפלאות, מזכיר לי ענקי גיטרה בהרכבי פיוז'ן מהשבעים, והשילוב עם התזמורת – מהודק היטב.
Blue Line – תזמור שנע באפיק מעודן, שמנסה להתפתח הדרגה לאיטו, כשאת הטון הדומיננטי קובע סולו סקסופון סופרן של אלון פרבר, שמעלה את הטמפרטורה בהמשך.

אבי ליבוביץ' פותח מניפה סגנונית, אבל שומר על הייחוד הג'אזי הגרובי של התזמורת. ההשתלבות של הופמן והעוד היא חלק במרחב הזה, שגבולותיו מסומנים אבל בהחלט לא נעולים.
והנה סולו יפהפה של אבי ליבוביץ' ב-Six Four. שקט, מהורהר, טעון אווירה אפרורית משהו. הלך רוח עם סיפור. התזמורת מצטרפת בהמשך והקטע לובש צבעי סווינג ופאנקי יפים ש"פותחים" את הסיפור ומעשירים אותו. הסולו של עמית פרידמן בטנור סקסופון הוא עוד צבע מרהיב בקטע הזה המשתלב בהרמוניה קולית. תזמור עשיר ומרתק. אם יש קטע באלבום שאני לוקח לאי בודד או לפחות לאיי פוד – זה זה "סיקס פור".
אם הרכב ביג בנד ישראלי – זה אבי ליבוביץ' והאורקסטרה. אני אמעיט בסופרלטיבים, אבל בואו נאמר: סוף סוף דיסק ביג בנד מקומי שראוי ליצוא.

אבי ליבוביץ' – לחנים, עיבודים, קלידים וטרומבון. יאיר סלוצקי – טרומבון. ירון ואזנה – טרומבון, עודד מאיר – טרומבון, יובל שפירו – חצוצרה, פלןגלהורן, ארתור קרסנובייב – חצוצרה ופוגלהוורן, ניב תואר – חצוצרה, אלון פרבר – סקסופון אלט סופרן ובריטון, עמית פרידמן – סקסופון טנור, חגי אמיר – סקסופון אלט, עופר פלד – סקסופון בריטון, איליה סקבינסקי – סקסופון אלט, ליאור לוין – סקסופון בריטון ואלט, איתי אוהד – סקסופון טנור, איתמר גרוס – קלידים, טל ורון – סקסופון טנור, זיו ריינר – גיטרה חשמלית, רון אלמוג – תופים, מיקי ורשאי – גיטרה בס וקונטרבס.

אורחים: אלרן דקל, שאנן סטריט, דיוויד סאנצ'ז (סקסופון טנור)

בתמונות מפסטיבל הג'אז באילת – אבי ליבוביץ', אלון פרבר, התזמורת בפעולה, עמית פרידמן.

 

אבי ליבוביץ' והאורקסטרה – וידאו מפסטיבל הג'אז באילת 2008

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות