הדיסק מתבסס על תוך תוכנית טלוויזיה In Session שנת 1983, היחיד והבלעדית שהקליטה את סטיווי ריי וון ((Stevie Ray Vaughan ואלברט קינג בדואט. אם ללכת לפי הסדר הנכון. וון הוא זה שיצק מים על כפיו של אלברט קינג, מה שכמובן מעלה את רף הציפיות. וון, יליד 1954, נחשב אחד הגיטריסטים הלבנים הגדולים בהסטוריה של הבלוז יחד עם ענקים כקלפטון והנדריקס. הוא נספה ב-1990 בהתרסקות מסוק.
כל תיעוד של נגינתו מעורר כיום התרגשות. ובמיוחד הדואט הזה. הדמיון בין המורה והתלמיד עושה את שלו. רוב השירים הם סטנדרטים של קינג עם יוצא מהכלל Pride and Joy. בין הקטעים היותר בולטים-מלהיבים Call It Stormy Monday שפותח והקטע המקורי של קינג Overall Junction שמדגים סולו גיטרה מצוין. 6 בדצמבר 1983.
סטיויי ריי וון באותה שנה בן 29, הוציא שנה לפני כן את Texas Flood, אבל השם הזה באותה שנה לא אמר הרבה לאלברט קינג, אז בן 60. אבל מרגע שוון הצטרף, הקונצרט הפך לאחד הג'אם סאשנים המכניעים של הבלוז. עד שלא מקשיבים – לא מבינים. ההרכב המלווה הוא ההרכב שיצא בימים ההם לדרכים עם אלברט קינג. יש כאן קטעי סולו גיטרה שנדיר לשמוע בג'אמים. שניים שהשלימו נפלא זה את זה, מבלי להאפיל זה על זה.
הסאונד ממהמאסטר – אחלה, פריך ובהיר, בקטעי המעבר שומעים צחקוקים וצ'פחות והחלפת הערות וסיפורים שאלברט מספר לסטיווי. איך הוא ניגן את Blues At Sunrise עם ג'ימי הנדריקס בפילמור ווסט, וכאן זה קטע של 15 (!) דקות אדירות. זה יותר מאלבום לסתם האזנה – זה תיעוד שממשיך לשמור על רעננותו, כאילו רק עכשיו נוצר. באותיות אנגליות גדולות: מפגש של פעם בחיים של נפילים, masters of Blues Guitar. רק לאוהבי בלוז? בואו ננסח את זה כך: למי שרוצה ללמוד להתאהב בבלוז – אחד מדיסק הבלוז המרטיטים שאני שמעתי.
|
1. Call It Stormy Monday
|
|
2. Old Times
|
|
3. Pride And Joy
|
|
4. Ask Me No Questions
|
|
5. Pep Talk
|
|
6. Blues At Sunrise
|
|
7. Turn It Over
|
|
8. Overall Junction
|
|
9. Match Box Blues
|
|
10. Who Is Stevie?
|
|
11. Don't Lie To Me
|
