זהו אלבום הסולו השני של שם טוב לוי (1981) אחרי "מצב רוח" (1976) מלחין מזן אקלקטי, חוצה גבולות מסגנון לסגנון (קרוס קלטשר) מגיע מאוריינטציה קלאסית, נוגע בקצב פופ, בתזמור הג'אזי, פאנקי, רוק מתקדם. מאתגר עצמו בשירי משוררים (זך, רביקוביץ') גם מבצע אותם כזמר.
האם לוי הוא הזמר האידיאלי של שיריו? לא בטוח, אבל אין ספק שככה הוא רצה שהם ישמעו ואמנם קולו נשמע בדרך כלל אינטגרטיבי. הורסטיליות של לוי כמלחין, כמעבד קיימת לאורך הדיסק הזה, שאת רוב מילותיו כתבה מי שהייתה רעייתו, צפנת ירון-לוי. מצד אחד: "סמבה צ'יק" המוקדש לצ'יק קוריאה (הוא מציע לה לצאת, להשתחרר, לשכוח מהבלגנים שלהם) – פיוז'ן מלודי, מקצב סמבאי סוער, סולו חליל יפהפה של לוי, כניסות בס אפקטיבית. שיר מלא אור. הסמבה תחזור ב"בורבולטה – בוא אלי פרפר נחמד" עפ"י שיר ילדים.
מצד שני, הקונטרסט: "שובי לביתך" (דליה רביקוביץ) – "מה לך בחוץ ילדה/ מנוח לא מצאה רגלך/ציפור פצועה חזרי אלי/ ושובי לביתך" – מנגינה מינורית, טון נוגה מלא כוונה. השיר יחזור בסיום הדיסק כבונוס לתקליט המקורי – בביצוע שלמה גרוניך, גוון קולי תחושתי קצת אחר, שיש בו טון עמוק של תחינה וחרדה (ההקלטה הנדירה לקוחה מהקלטה של מופע משותף של השניים במסגרת פסיטבל הפסנתר שנת 2000)
בין שירי האלבום שלא המשיכו במסלול הצלחה אל זמני, כל אחד בעל קסם משלו מיוחד – "פריז" של צפנת ירון-לוי – תיאורי נוף באווירה נוגה של עיר האורות. ("מבעד הוילונות/ אור נדלק בחדרים/ צללית אישה ממתינה"), "עוד אני עצוב" (יעקב גלעד – על אהבה נכזבת)
"התעוררות" שפותח (צפנת ירון-לוי על קשיי התעוררות כמו אותו עובר שמתקשה להיוולד) הוא דוגמא לפיוז'ניות המערבית החדשנית של לוי, ולעומת זאת "טווס הזהב", מהקטעים האל-זמניים של המוסיקה הישראלית, הוא השיר המלודי המצוין עם הניואנס הים-תיכוני ושורה אחת שאומרת: "בשמיים טס טווס הזהב", שבא כתחכום ווקאלי באמצע השיר. כאן התנקזו ההשפעות הקלאסיות של לוי, הג'אז-המערבי יחד עם הניואנס האוריינטאלי.
"יכול להיות שזה נגמר" המוכר מאריק איינשטיין, הוא בונסו לתקליט המקורי, מבוצע כאן לראשונה על-ידי לוי בהקלטה מתוך הופעה חיה עם שלמה גרוניך ושלמה יידוב(חבל שלא ציינו במדויק מקור ההקלטה), משירי השירון הישראלי המודרני של הדור שאחרי דור החלוצים. יהונתן גפן כתב על ההתעוררות מהחלום של ארץ שכולה טוב: "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי/ והכל היה פשוט נפלא לפני שהגעתי/ שומר עברי על סוס לבן בלילה שחור… אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר/ אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר"... המוסיקה של לוי מעניקה פרספקטיבה הומוריסטית חייכנית, כפי שמתבקש מהטקסט הלא כבד, וזוהי בהחלט אלטרנטיבה יפה לגרסה המקורית של אריק איינשטיין.
גם "עוד ניפגש", מתוך הרפרטואר של איינשטיין מוגש כאן כבונוס מתוך הקלטה חיה, מנגינה ועיבוד יפהפיים (אקורדיון וקולות: שלמה גרוניך) מושר כאן באווירה כמו נוסטלגית.
המוטיב הבלקני-בולגרי (שם טוב לוי נולד למשפחה ממוצא בולגרי) מגיע בסיום בקטע "מארי בבו גרבבה" – וגם כאן קטע שהוקלט בהופעה חיה, בונוס קצבי מלהיב שמעניק עוד צבע מקשת השפעותיו של שם טוב לוי, שהיא מרהיבה בססגוניותה המלודית, הקצבית.
