פרס מפעל חיים – ראיון מיוחד

מיקי גבריאלוב

פסטיבל ימי זמר חולון בתיאטרון חולון
0/5

מיקי גבריאלוב פותח לנו שער קטן. שביל שמוביל לאולפנו. רמת השרון הותיקה. כאן הוא והמוסיקה ממשיכים לנהל יחסים אינטימיים. גיליתי לו שאני כמעט מאותה שכונה בה גדל כילד בת"א. שנינו מהדרום התל-אביבי. סלמה, שכונת שפירא, קרית שלום. מסתורי בית הקברות המוסלמי. המגרש של הגדנ"ע. עצי הג'ומעס הענקיים. בית חרושת לקרח ברחוב סלמה. העגלון מרחוב מסילת ישרים.
מהאזור הזה צומח הנער שלימים ילחין "אני ואתה נשנה את את העולם" (*), "אמא אדמה", "היא יושבה לחלון", "אבא סיפור", "עוף גוזל", "אני רואה אותך בדרך לגמנסיה", "אל תבכה ילד", "זה היה סיפור של חורף", "אהבה יוונית", "ערב מול הגלעד", "את יפה שלי", "שיר על התוכי יוסי" – כמה שירים ששלפתי באקראי מרשימה של 298 שירים באתר הרשמי שלו. שאלתי אותו בין השאר למי הוא מתגעגע יותר – לחיים רומנו של הצ'רצ'ילים או לאריק איינשטיין של "ערב מול הגלעד", ששיתוף הפעולה ביניהם הוליד לא מעט קלאסיקות. מיקי אינו מרשה לעצמו להתגעגע. היצירה אינה מאפשרת לוקסוס כזה. היו צ'רצ'ילים, היה איינשטיין. מסתכלים הלאה.
מיקי גבריאלוב מקבל בימים אלה פרס מפעל חיים בפסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון. באנו לעשות איתו ראיון מצולם. אני מדפדף בביוגרפיה שלו. הוא יהיה השנה בן 60. אימו עלתה מאיזמיר שבטורקיה. אביו שנולד ביראואן שבארמניה, היגר לטורקיה עם משפחתו ועלה לארץ.
מיקי גדל בשכונת שפירא בדרום תל אביב. כבן ראשון למשפחה מרובת בנות. את צליליו הראשונים ניגן על מפוחית קונוס שקיבל מתנה מאביו בגיל 6, שגם רכש עבורו כעבור 8 שנים גיטרה. שנה לאחר מכן, הקים את להקת הצ'רצ'ילים. כעבור 4 שנים, כשהוא בן 19, פוגש מיקי את אריק איינשטיין. זו הייתה תחילתה של יצירה משותפת ששוכנת כבר בפנתיאון של המויסקה הישראלית: ב'דשא אצל אביגדור', 'סע לאט', 'חמוש במשקפיים', 'אוהב להיות בבית', 'על גבול האור'.
ב – 1977 מצטרף מיקי למופע של יהונתן גפן ודני ליטני "מכתבים למערכת". פעם ראשונה שלו כסולן עם השיר "אבא סיפור", שהלחין למילים של יהונתן גפן. כעבור שנה הוא מצטרף למופע "אדם וחבל", שכתב יהונתן גפן, עם שירים כמו: "זה היה סיפור של חורף", "אהבה יונית".  את "אגדת גבריאלוב", אלבום הסולו הראשון שלו, הקליט ב – 1983. הקליט  אחריו יגיעו אלבומים כמו "מיקי גבריאלוב" (1984), "אבנים" (1989), "סיפור של חורף" (1990), "כשחלמתי על הבית" (1991), "מחסה בטוח" (1992), "על כף היד" (1993), "בית וגיטרה" (1995), "לא זכיתי באור מן ההפקר" (1996), "בין שני עולמות" (2003) ועוד.
שאלתי אותו על סגנון. מיקי מחייך. לא איש של הגדרות. לתחם מוסיקה בגבולות – זה סוג של התחייבות, ומיקי ממשיך להיות סקרן לגבי היצירה הבאה שלו, שלא תהיה כמו קודמתה, כי אם פעם הוא שילב מוסיקה טורקית ובולגרית בשירים שלו – זו הייתה אפיזודה יפה ששייכת כבר לעבר. לא מהפך מוסיקלי שהתווה את סגנונו. 
שוחחנו קצת על תרבות מקומית עכשווית. חיים ומוות ביד לשון. הזמנים משתנים. הייתה תחושה שפגשתי לא רק מישהו מהשכונה, אלא אדם שמחבר אותי חזרה לשפוי הזה, שנעלם לי בשנים האחרונות. 

* דוגמית הסאונד של "אני ואתה נשנה את העולם" היא מהקלטה אינסטרומנטאלית שעשה מיקי גבריאלוב עם נגנים מאז'רבייג'אן ונגנים מפרגוואי. מיקי עצמו מנגן בהקלטה בגיטרה אקוסטית.

מיקי גבריאלוב – עוף גוזל, פרס מפעל חיים ימי זמר חולון

מיקי גבריאלוב – ראיון

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן