להגיד על אל דימיולה שהוא וירטואוז – זה כמעט באנאלי, אבל הנה מגיע המופע הזה ומתברר שאי אפשר שלא לשחרר עוד פעם קריאת התפעלות. מדובר ברמות נגינה לא אנושיות כמעט.
את הטכניקה המסחררת שלו מכירים עוד מהתקליט הבלתי נשכח – "ליל שישי בסאן פרנציסקו" עם פאקו דה לוצ'יה וג'ון מקלפלין, דימיולה עובר מהפך בשנים האחרונות לא לשכוח שהוא התחיל בסגנון פיוז'ן למשל ב"צועניה אלגנטית" לפני 30 שנים, גם עם צ'יק קוריאה ב-Return Forever. בשנים האחרונות הוא הרבה יותר אקוסטי עם הפנים למוסיקת עולם.
זו הופעתו התשיעית של אל דמיולה בארץ. מריץ בשנים האחרונות מופע אקוסטי "סימפוניית העולם", עם השפעות פלמנקו, ים-תיכוניות ולטיניות, והפעם בולטת מוסיקת הטנגו בהשראת המאסטרו של הטנגו אסטור פיאצולה.
טנגו זה אקורדיון, נגן האקורדיון פאוסטו בקיוסי הוא ללא ספק צבע דומיננטי בחיבור הזה.. דימיולה שמנגן בישיבה לאורך המופע, נמצא ממש ליד האקורדיוניסט שלו כמו להדגיש שזה העניין העיקרי בהופעה – החיבור בין הגיטרה והקורדיון. אבל גם הגיטריסט שלצידו פאו אלפונסי ואנשי ההקשה מוסיפים כולם טמפרמנט מלהיב לערב.
דימיולה אמר בראיון: "הגם שהטנגו התפתח בארגנטינה, הוא נולד בנאפולי, המקום שממנו הורי מגיעים. המוסיקה הזו קשורה לשורשים שלי, וכל עוד אני מנגן – הטנגו יהיה חלק בלתי נפרד מהרפרטואר שלי". גם אם אינו מדייק (לגבי נאפולי והטנגו) – לפי ההופעה בזאפה – דימיולה מחובר עכשיו לטנגו. ועוד איך מחובר.
דמיולה מנגן בקלילות, בחיוך מפיק צלילים אקזוטיים בכל גוון, שלמות בפריטה, גם האפקטים חשמליים, דוהר במהירות על אוטוסטראדה של קצבים ומלודיות בסגנונות שבין אפרו-קובני, טנגו לטיני ופלמנקו ספרדי מופע ג'אז מוסיקת העולם של אף רגע משעמם ותחושה של עוד.
אל דמיולה ולהקתו – מועדון זאפה ת"א. פאוסטי בקלוסי – אקורדיון, פאו אלפונסי – גיטרה, גומבי אורטיז – כלי הקשה.
אל דימיולה 2009 קטעים מההופעה
