בהשתתפות: איה כורם, תמר אייזנמן, אפרת גוש, עלמה זהר, מירי מסיקה, Magical Mystery Tour. עורך ומנחה: יואב קוטנר.
אפתח בגילוי נאות: אני מתגורר 2 צעדים מבית שטיינברג בחולון. לא שאני משוחד. מעולם לא היו לי אלו שהם סנטימנטים למקום הזה, אבל מבחינה אתית – ראוי שאדווח.
כיוון שאינני משוחרר לחלוטין מהלוקאל פטריוטיות, אומר את הדברים באנדרסטייטמנט: זה נחמד ויפה ששרים ביטלס, אבל זה פחות נחמד כששרים ביטלס בלי השראה, בלי שנצא לנו בסוף הערב ונגיד וואההה ושחולון שיחקה אותה בגדול. גדול לא. בינוני ומטה – כן. יש עוד מה לעשות עם החומרים האהובים והמוכרים האלה. אני לא מדבר על להקת הילדים החמודה והמורה לזמרה שלהם שפתחו את הערב רק כדי שיגידו שהם היו שם. (פרט לעובדה שחייבים לזרוק עצם לחובה העירונית, הם ממש לא היו צריכים להיות שם)
אין גם לי ממש טענות ל-Eleanor Rigby של איה כורם, אבל לא היה בביצוע וייב כזה, שהייתי ממליץ לתושב תל-אביב לקחת מספר 74 או 89 ולעשות טיול לקרית שרת חולון. גם תמר אייזנמן לא עזרה ל"עם מעט עזרה מחבריי" להתרומם. אפרת גוש היחידה שניסתה לומר משהו משלה על הביטלס ב – If I Fell וב- For No One, פחות ב-I'll Follow The Sun. עלמה זוהר חשפה את חיבתה לג'ורג' האריסון ב-Something וב-While My Guitar ומירי מסיקה גילתה את אהבתה לפול מקרטני של Let It Be וגם Yesterday, לא רע אבל שום ביצוע, שהיוטיוב ממתין לו בחוסר סבלנות.
גם ה-,Magical Mystery Tour הרכב מתמחה ביטלס, שמלווים את הפסטיבל גם בשנתו השנייה, מיצו את הסיפור, ואינם עוד הבחירה האולטימטיבית. ראוי לשנות קונספט, להפיק ערב יותר מיוחן. לקחת מעבד מוסיקלי בעל שאר רוח. יש מה לעשות.
שאלה שהמבקר הנכבד חייב לשאול את עצמו: האם כשמדובר בביטלס –אינך מרים את רף הציפיות גבוה מדי. יש ל תשובה: הרף כבר גבוה ממילא. אני לא צריך להרים אותו.
שארים את הרף גבוה? נינה סימון שרה "הנה באה השמש". ריי צ'ארלס – "יסטרדיי". זה רף גבוה.
חוץ מזה, אנהג גם קצת לשון של פירגון: אני מברך את בית שטיינברג שהוא מרים שנה שנייה פסטיבל שירי ביטלס. באמת: כל הכבוד. שרעננה וחדרה יקנאו. שבת-ים השכנה תבין שהיא כבר נמצאת כמה שנות אור מאחור מבחינה תרבותית.
שירים
איה כורם: In my life, Eleanor Rigby, Strawberry Fields Forever.
תמר אייזנמן: Drive My Car, With a Little Help From My Friends, Real Love.
מג'יקל מיסטרי טור: Across The Universe, Michelle.
אפרת גוש: If I Fell, For No One, I'll Follow The Sun.
עלמה זהר: Something, While My Guitar Gently Weeps, Taxman.
מג'יקל מיסטרי טור: Hera Comes The Sun, Here There And Everywhere.
מירי מסיקה: Let It Be, Oh Darling, Yesterday
אפרת גוש עם כל המשתתפים: Hey Jude
מג'יקל מיסטרי טור: All You Need Is Love
5 Responses
מירי מסיקה היתה פשוט מעולה
אני הייתי בהופעה של חמי רודנר אתמול והוא אכן נתן הופעה אדירה שם
אבל מי זה קובי המניאק חחחח? נשמע כמו ראפר מפגר
איתי אל תשפוט לפיי דעות קדומות
גם אני בהתחילה אמרתי מה זה השם הזה
קובי המניאק הם תותחי על. הלהקה החדשה הכי טובה ששמעתי. וסוף סוף קם מישהו שיש לו מה לומר. זה נדיר מאד בימינו.
הלוואי שיכלתי להגיע אתמול שמעתי שחמי רודנר דפק הופעה המטורפת שם
מי זה לעזאזל קובי המניאק? ולמה שאני ארצה לשמוע מישהו שקוראים לו קובי המניאק
מכל הפסטיבל הזה, היחיד שעשה לי משהו זה קובי המניאק. היחיד שלקח שירים של הביטלס והצליח להפוך אותו לשירים החדשים של עצמו.
הבחור הקטן הזה עומד על הבמה, וזה לא יאומן איזה קול גדול יוצא מהגוף הקטן הזה.
אחרי ההופעה אני והבן שלי ניסינו לגשת לדבר איתו ולא הצלחנו כי איך שהוא ירד מהבמה עשרים אנשים התנפלו עליו.
ואני לא יודעת למה הוא קרא לעצמו קובי המניאק, אבל כל מי שמסתכל על הבחור הזה יכול לראות שמניאק הוא לא.
מוזיקאי גדול הוא כן.