Deck D'arcy – בס, Lurent Brancowitz – גיטרה, Thomas Mars – שירה, Christian Mazzali – גיטרה. הפקה: פניקס ו – Philippe Zdar
רוחות רעננות מנשבות מכיוון Wolfgang Amadeus Phoenix, אלבומה הרביעי של פניקס, להקת האינדי הצרפתית שבאה לעולם ב-1999, חלק מגל "הפלישה הצרפתית" של סוף הניינטיז לפופ, וביניהן גם Air ו- Daft Punk.
"פניקס" היא תערובת של פופ ורוק גיטרות, אלבום של המצאות מלודיות, של קסם מיוחד כמו הסינגל Lisztomania (שמו של סרט שעשה קן ראסל על המלחין המצועצע פרנץ ליסט) אהבתי גם את Love Like a Sunset חלק ראשון – מתחיל בסאונד מסתורי אוונרגדי ואז משנה מצברוח לקראת החלק השני. אקספרימנט מיוחד.
Rome הוא תערובת של פופ ורוק גאראג', שאי אפשר לעבור עליו בלי לעשות רפיט בשלט. ל-WAP (קיצור של שם האלבום) יש שורשים חזקים ברוק, כמו גם ליטושים וניואנסים בשימוש בסינתיסייזרים בהפקת Philippe Zdar. הטקסטים מוזרים, לעיתים נונסנסיים, משמעויות כפולות. קראתי באיזשהו מקום שההאלבום הזה מתאים מאוד למי שמחפש את ה"סופרטרמפ" של שנות האלפיים. יש בזה משהו, אבל למה להיתלות באילנות אחרים כשכאן צמח אילן פופ צרפתי תמיר ורענן.