שלך

תמי ענבר

התו השמיני
4/5

מילים ולחנים: תמי ענבר למעט "עוד שיר שקט" – מילים ולחן: יוסי בבליקי ו"נעימה" – מילים בצרפתית לטיסיה בולו. מלים בעברית: תמי ענבר. עיבודים והפקה מוסיקלית: אמיתי אשר.

"חיכיתי/כל כך הרבה/ וניסיתי/ לא לכאוב את זה/ בלילה שהכי קשה/ בחגים בחורף, לדקות/ אפשר לאבד את זה/ כשאני אראה אותך/ עומד מרחוק/אני אקרא לך לבוא/ אקרא לך לבוא"

תמי ענבר שרה מאזור הדמדומים של יחסי הבינה-בינו. מהלכים משובשים.  המילים משדרות מועקה, צער, חסר, בלבול. געגועים, שתיקות של כאב. מנסה לצמצם מרחק בינה ובינו. זה לא עובד. אבל האובססיה להיות באזור הזה אינה מרפה.
"לך/אני צריכה אהבה חדשה/ כמה תיקח בלי לדעת, נשרפתי ממולך". הטונים האפרוריים מביעים תחושה של כיליון מול תשוקה בלתי מוגשמת.
במקרה של "לך" – העיבוד למיתרים מעצים את הדרמה, הגם שענבר – שבדרך כלל אינה מחצינה רגש – מצליחה לשדר את הצער בעוצמות יותר דרמטיות.
האלבום ממוקד בנרטיב של הסיפור האישי – בטון, באווירה, בהגשה. ענבר אינה רצה לפני השיר, היא נמצאת בתוכו. השינויים הם לעיתים במקצבים. ב"הדרך הארוכה" היא מחליפה הילוך לרוק, כשהיא שרה "על כביש רטוב בוחרת את הדרך הארוכה/ המחשבות נוסעות אליך אלף בדקה" וגם זה שיר שאינו נושא בשורות ביחסים איתו. אבל מתברר שקצב לא הכי מתאים לה. ענבר היא זמרת השנסון הרך האפלולי.
בשיר הפותח "שלך" שומעים את הטון הנכון. על מערכת יחסים מנקודת מבטה המבולבלת. כשהוא מביט עליה – היא אינה יודעת לפרשן את מבטו. מתחקה אחרי רגשותיה, ומחסירה פעימה מול הצד שכנגד. בטון נוגה שאנו מחצין, מצליחה ענבר להעביר דיווח אינטימי כאילו מגשימה את חוסר המגע הזה שקיים בשיר. הדיווח על שיבוש ביחסים ממשיך ב"אירופה" ("לפעמים זה יותר מדי טוב איתך" … "בוא ניסע לאירופה אולי נחליט להישאר") באותו טון קודר, בעיבוד שמשרה אווירה תואמת, גם ב"סופים קצרים" ("לא רע לי להיות לבד, אבל כבד עכשיו, מתעוררת זיעה קרה, כבר בוא אליי…") – בעיבוד ייחודי לכלי נשיפה.  "עוד שיר שקט" (שכואב במיוחד בלילה) של יוסי בבליקי הוא פופ יותר "פתוח" יחסית לשירים האחרים, אלא שכאן הביצוע של תמי די מפוספס אפילו על גבול האנמי.
טוב יותר הביצוע שלה ל"בינינו" – על יחסים שהסתיימו והשאירו אותה עם לב ש"מתפוצץ כמו זיקוקי דינור" קול האלט מצליח להעביר את התחושה. העיבוד של אמיתי אשר מוסיף אלמנטים משדרגים. שיר מבוצע במקצב מידטמפו, מעבר יפה לבית החוזר (מנגינה יפה). אהבתי את המעבר-אתנחתא הטנגואי שמוציא לחלוטין את השיר מהקונטקסט המוסיקלי שלו – עם קולות אפרו הזויים + צליל מיתרים הרמוני.
"תאילנד" המוגדר "נעימה" משלב משפט בעברית ומלל בצרפתית. קטע מלו רומנטי שנע על קו פריז תל-אביב.
השיר המסיים "ביחד" מחזיר אל המלנכוליות החורפית, לאזור הדמדומים של היחסים, טון נוגה שמשדר השלמה עם מצב של להמשיך את מצב ה"ביחד" ולהתבונן ב"שרשרת זהב מזיכרון יקר".
ענבר יצרה אלבום אישי, אינטימי, מעומעם אורות. נשמעת אמינה, סינגר סונגרייטרית ששרה את עצמה מתוך עולמה הפנימי, ועדיין חסרים לה שניים-שלושה-ארבעה שירים שיאפשרו לה גם להמריא מהמסלול האישי לשמי ההצלחה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות