אמרו לי שאמשיך לכתוב שירי בערבית/ שלא כדאי לי בעברית/ אמרו לי למרכז תבוא/ נעשה ממך גדול/ קצת מזרחית לא רוקנרול//
אמרתי לא יודע אם אני כזה מוצלח/ אולי תמים לא ממולח/ אמרתי לא יודע אם ירצו בחברתי/ אולי אני לא החלטי"…
"אמרו לי שכדאי גם להקליט שיר בדואט/ עם שלומי שבת או נינט/ אמרו אולי תכתוב שיר לזהבה או שרית/ או שתפיק לאוז תקליט/ אמרתי לא יודע אם אני כזה מוצלח/ אני יורה אך לא תותח"…

חיים אוליאל מנסה לצחוק על מיני מציעים הצעות לשדרוג הקריירה. אתה רוצה להצליח: הישמר לך מרוקנרול. ערבית ומזרחית – הולך. לא יזיק דואט עם נינט. אלא שהבנאדם לא הכי מאמין שהוא מסוגל "יורה אבל לא תותח". טקסט  מיתמם משהו שמנסה להיות הומוריסטי. אבל יצא מרופרף, חצי חיוך, חצי בדיחה.
הניסיון להיות קומי על חשבון עצמו הוא סוג של נאיביות שחסרה עוקץ. הקלילות הפאנקיית ים-תיכונית המחויכת. שיר קצבי מעובד לכלי נשיפה, תוספת דרבוקה. טקסט חפיף, אווירה עליצה. נשמע לי להיט "פסטיגלי" שכזה, בפירוש – לא אחד השירים האולטימטיביים של אוליאל. הקלילות הפחות הנסבלת.