טניה מריה היא קודם כל פרפורמרית נהדרת, מה שהופך את ההקלטה מהבלו נוט הניו-יורקי, אוגוסט 2000, להכי נכונה להקשבה. יש לה קול חושני, יש לה טמפרמנט והיא מרביצה נגינה נקישתית בפסנתר. התמהיל: סמבה, בוסה, ג’אז ופאנקי. מהר מאוד מתברר שרוב הקטעים לוקחים לשמחת הקרנבל. האיזון בין הווקאלי לאינסטרומנטלי, מתבסס על קצב טוב ופחות אימפרוביזציה. והגם שהיא יודעת לעבור בין האינטימי לקצבי, מה שכובש אלה העיבודים שיש בהם הרבה ברזיל אותנטי
