ההופעה

La Oreja de Van Gogh האוזן של ואן גוך

רידינג 3 נמל ת"א
3.5/5

שירים: Mas, Sola, Muneca De Trapo, La Visita, Cumplir Un Ano Menos, Cuidte, America (בביצוע קוזה נוסטרה), Desde El Puerto, Paris, europa VII, Rosas, Deseos De Cosas Imposibles Jueves, Pop, Inmortal, Puedes Contar Conmigo,  20 De Enero, El Ultimo Vals, La Playa.

 

ברידינג 3 אמנם לא תלו שלט "הכניסה לדוברי ספרדית בלבד",  אבל כשנכנסתי פנימה, הבנתי שמתחם המועדון הופקע לטובתם של דובריי השפה הזו שהגיעו לשמוע את הלהקה הכי אהובה עליהם בעולם, שבספרד מפוצצת אצטדיונים בקלי קלות.

La Oreja de Van Gogh – זהו שמה של הלהקה, לדוברי אנגלית: Van Gogh's Ear. לדוברי עברית: "האוזן של ואן גוך" ומי שרוצה לבטא את השם כפי שהוא נשמע אצל דובר ספרדית אז – "לה אורחה דה ואן גוך" ואפשר להשתמש גם בקיצור הזה – LODVG.

אגב המשפט היחיד בעברית בערב נשמע מדיוויד ברוזה שהוזמן יחד עם מירה עווד להצטרף לדואט עם סולנית הלהקה, ליירה מרטינז.

 לא ברור לי איך מעורב כאן הצייר האימפרסיוניסט הדגול וינסנט ואן גוך, אבל כנראה כריתת אוזנו (בידיו הוא) היא שהיוותה את הטריגר. הלהקה נוסדה בשנת 1996 בעיר סן סבסטיאן שבצפון ספרד על ידי צעירים חובבי מוזיקה שהכירו באוניברסיטה. הגיטריסט פבלו בֶּנֶגָס, הבסיסט אלברו פוּאֵנטֵס, הקלידן שאבי סן מרטין, והמתופף הַאריץ גארדֶה. הם ניגנו תחילה רוק אלטרנטיבי כתחביב, עד שצרפו לשורותיהם את הסולנית אָמַאיָה מוֹנְטֵרוֹ  שפרשה מהלהקה לפני למעלה משנתיים למגינת ליבם של מעריצי הלהקה, שהיו מזועזעים ממש. הסולנית ששמענו ברידינג, ליירה מרטינז, חדשה יחסית – החליפה את מונטרו ב-2008, ולפי תגובות הקהל – צער נטישתה של מונטרו פג.

 

מה שהלך ברידינג מראה שכותב שורות אלה אינו ממש בעניינים. ל"אוזנו הכרותה של ואן גוך" יש קהילת מעריצים אדירה בישראל. כן גם כאן בנוסף למיליונים ברחבי העולם שרכשו 6 מיליוני דיסקים מארבעת אלבומיה כדי להקשיב ללהיטי פופ שרובם ככולם עוסקים איך ניחשתם ביחסי הבינו-בינה. חוץ מזה הם קיבלו את פרס "האלבום הטוב ביותר לצמד או להקה" בטקס פרסי הגראמי הלטיני ויש להם מועדון מעריצים ביפן.

ולפני שנעבור למוסיקה עוד פרט קטן וחשוב למעריצים: "לה אורחה דה ואן גוך" היא להקתו האהובה של שחקן הטניס הספרדי המהולל רפאל נדל. מה זה חשוב? זה ממש לא חשוב.

 

מוסיקה: מול התלהבות הקהל השר והמצלם, נשארתי נטול רגשות וריגושים. נו, בטח, יגידו לי המעריצים דוברי הספרדית. אינך מבין מילה מהפואטיקה של השירים הנפלאים. זה נכון: אבל המוסיקה של "אוזנו של ואן גוך" היא פופ רוק מהוקצע מאוד מהסוג האירוויזיוני-טלנובלי (בספרד מכנים אותו – סאונד סאן סבסטיאן שמייצג להקות פופ-רוק מצליחות שהגיעו מסן סבסטיאן בשנות ה-80) שלא חלחל. חד וחלק. ובמילים פשוטות: לא עורר בי רצון בלתי מרוסן לקחת את תרגומי השירים. אני יודע שהקמתי לעצמי מחנה של עוינים, אבל מה לעשות שפופ כזה לרוב לא מדבר אלי.

ושתי הערות לסיום: 1. לא הכי הבנתי את ההתפרצות של להקת ראפ ישראלית נלהבת ונמרצת הקוראת לעצמה Cosa Nostra  לבמה (בטח יש להם הסבר) 2. שמו של פבלו רוזנברג הופיע  במודעה כאורחה של הלהקה, אבל במקומו קיבלנו את אחינועם ניני (שני שירים בספרדית) ואת דיוויד ברוזה ומירה עווד שהצטרפו לליירה מרטינז לביצוע משותף ספרדית-ערבית-עברית. חיפשתי ריגושים? – בבקשה.

 

 

 

ליירה מרטינז עם מירה עווד ודיוויד ברוזה

La Oreja de Van Gogh – Live in Tel Aviv

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

13 תגובות

  1. מסכימה עם אבי

    אני מקווה גם שהם יגיעו שוב ושבפעם הבאה נדע על זה הרבה לפני כן.

  2. אני מעריץ של הלהקה הזאת. אני מכיר את כל השירים שלהם ובמקרה שמתי לב למודעה קטנה בעיתון על ההופעהץאם היה יותר פרסום היה אפשר למלא מקום הרבה יותר גדול.חוץ מזה אני הייתי במופע ועד עכשיו אני לא מאמין שראיתי אותם.הייתה הופעה מעולה ומאוד נהניתי ואפילו הצלחתי בסוף ההופעה ללחוץ את הידיים של חברי הלהקה וגם לנשק את היד של ליירה הזמרת החדשה המקסימה שמבחינת יופי עולה בכמה דרגות על אמאיה מונטרו.חוץ מזה בשביל 99 שקלים שזה מחיר ממש מצחיק תמורת להקה כל כך פופולרית היה שווה ואני לא פגשתי מישהו שלא נהנה מההופעה.בקיצור אני ועוד הרבה מעריצים לא מסכימים לדעות שלך ואני מקווה שתשחרר עוד וידאו מההופעה

  3. גם בתוך ההופעה וגם מחוץ לאולם היו צלמים. האם זה קשור לסרט הדוקומנטרי שלהם?
    האם יראו חלק מההופעה בסרט?
    כי הם גם צילמו קליפ עם דייויד ברוזה ומירה עווואד. ראיתי את זה בלינק מספרד.

  4. ל-9
    די.ווי.די לא ייכול לצאת כמה ימים אחרי ההופעה. גם כך זה תהליך שקשור במערכת מורכבת – צילום רשמי של ההופעה ביוזמת האמנים וחברת המוסיקהה מאחרוריהם. מה שאומר – אין די ווי די מההופעה הזו.

  5. ההתפרצות של הרכב ההיפ הופ La cosa nostra היה רעיון של חברי לה אורחה דה ואן גוך שהתחברו לשיר כמו אמריקה בצילומים לסרט הדוקומנטרי שלהם .

    – משום שאנחנו הרכב שלא רגיל להגברה כזאת וכמעט ולא שמענו כלום , הקטע היה טיפה צורם .

    לומדים להבא.

    נשמור על קשר .
    תודה.
    לה קוסה נוסטרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות