The Pursuit המרדף

Jamie Cullum ג'יימי קולום

הליקון
4/5

 הגדרה?  אי שם בין פופ מלודי וג'אז. האסוציאציה הראשונה שהוא עורר אצלי – הארי קוניק ג'וניור. האלבום נפתח בגרסת ביג בנד לשירו הקלסי של קול פורטר: Just One Of Those Things, ביצוע מהוקצע מעמיד רף גבוה להמשך.
את המבחן הראשון – השיר הבא
I’m All Over It בסגנון רוק רך – קולום עובר בהצלחה. אלבום חמישי של הקרונר. זמר אנגלי בן 30 בלבד שקולו נשמע יותר "זקן" מכפי גילו. הייתי רוצה לשמוע ממנו עוד קאברי סטנדרט'ס בתזמור ביג באנד. אבל הצליל של האלבום הוא יותר פופ קצבי בסגנון אדאלט קונטמפוררי. לדוגמא: Wheels – להיט ברוח הפופ המסורתי של החמישים והששים. שיר על החיים של הרגע שמלאים בתקווה  – אבל אסור שיטעו, מפני שקורים דברים לא צפויים בעולם בו אנו חיים (כנראה מתכוון למשבר הכלכלי האחרון) – The wheels are falling off, the wheels are falling off the world.  ואולי מכאן מגיעות המילים של השיר הבא – "אם אני אשלוט בעולם" – גם כאן בסגנון פופ אולד פאשן – "אם אני אשלוט בעולם/ כל יום יהיה יומו הראשון של האביב/ לכל לב יהיה שיר חדש לשיר/ ואנחנו נשיר משמחה שכל בוקר יביא// אם אני אשלוט בעולם/ כל אדם יהיה חופשי כציפור/ כל קול יישמע"… שיר שאמור להיות שמח נשמע נוגה משהו בחספוסו של קולום. Don’t Stop The Music הוא קאבר ללהיט של ריהאנה, הרבה יותר תחושתי מהמקור. והוא מגוון ב –  Mixtape – מהשירים היותר קצביים קליטים באלבום ומצד אחר בבלדה האינטימית I Think I Love  בליווי פסנתר ומיתרים בסגנון זמרי הפופ של פעם, ה"קרונרים". וגם גוון פאנקי בשיר המסיים Music Is Through. אם קולום התכוון לשדך בין ג'אז לפופ – אז יצאה לו חתונה יפה.

גיימי קולום I’m All Over It

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן