"Papa Was a Rollin' Stone" של הטמפטיישנס The Temptations משנת 1972 הוא הרבה יותר משיר סול מצליח. זוהי יצירה מהפכנית שחיברה בין סול, פאנק, פסיכדליה, קולנוע ודרמה חברתית, והפכה לאחת ההקלטות החשובות ביותר בתולדות המוזיקה השחורה האמריקאית. היא גם סימנה את המעבר של סגנון המוטאון הקלאסי משירי אהבה קצרים ומלוטשים ליצירות מורכבות, אפלות ושאפתניות הרבה יותר.
באותן שנים אמנים שחורים החלו להגיב למציאות החברתית הסוערת של אמריקה. מלחמת וייטנאם. מאבקי זכויות האזרח. עוני עירוני. התוצאה הייתה מוזיקה פחות נאיבית ויותר מורכבת
מבחינה טקסטואלית זהו שיר יוצא דופן. הוא בנוי כדיאלוג בין בן לבין אמו לאחר מות האב. כבר בשורה הראשונה: "It was the third of September/ That day I'll always remember" נכנסים לסיפור. הבן מבקש לדעת את האמת על האב שמעולם לא הכיר באמת.והשמועות שהוא שומע איומות: אב שלא עבד, אב שבגד, ילדים מחוץ לנישואים., נוכל דתי., שתיין., רודף נשים. האב אינו נוכח בשיר.הוא קיים רק דרך הזיכרונות והשמועות.זה מה שהופך אותו לדמות כמעט מיתולוגית.
הפזמון: משפט אחד שמגדיר חיים שלמים "Papa was a rolling stone/ Wherever he laid his hat was his home" זהו אחד הפזמונים הגדולים בתולדות הסול. "Rolling Stone" אינו סתם אדם שנוסע הרבה. זה אדם חסר שורשים., אדם שאינו מתחייב., שאינו נשאר. הכובע הופך לסמל. המקום שבו הוא מניח אותו הוא "ביתו". אין לו בית אמיתי. אין לו משפחה אמיתית. אין לו מחויבות. ואז מגיעה השורה האכזרית: "And when he died, all he left us was alone" לא כסף. לא מורשת. לא אהבה. רק בדידות. במובן מסוים זהו שיר על אובדן האשליה. הבן רוצה לשמוע משהו טוב. הוא מחפש גאולה לדמות האב. אבל ככל שהשיר מתקדם הוא מגלה עוד ועוד עדויות לכישלון.האמא כמעט אינה מגינה עליו. היא רק חוזרת על אותו פזמון. השתיקה שלה חזקה יותר מכל תשובה.
המוזיקה: מהפכה של ממש אם הטקסט דרמטי, המוזיקה מהפכנית. ההקלטה המקורית נמשכת כמעט 12 דקות, משהו נדיר מאוד במוזיקת פופ של תחילת שנות השבעים. המפיק האגדי נורמן ויטפילד Norman Whitfield יצר כאן עולם צלילי שלם. הפתיחה אחת הפתיחות המפורסמות בתולדות המוזיקה השחורה. במשך יותר משלוש דקות כמעט אין שירה. יש בס עמוק ומהפנט.מעט שירים נשענים על קו בס בצורה כה טוטאלית.הבס כאן אינו רק ליווי. הוא הדמות הראשית. הוא חוזר שוב ושוב כמו צעדה איטית. כמו גורל שאי אפשר לברוח ממנו. כל השיר בנוי סביבו. בלי הבס הזה, השיר היה מאבד את כוח הכישוף שלו. נוספים גיטרות וואה-וואה, כלי נשיפה מרוחקים, כלי מיתר., אפקטים של חלל. הכול יוצר תחושה קולנועית, כאילו מצלמה נוסעת ברחובות שכונת עוני אמריקאית. זו מוזיקה שלא ממהרת. היא בונה מתח.
השיר שייך לזרם שנקרא Psychedelic Soul, שמאפייניו עומק רגשי של סול, גרוב של פאנק., אווירה חלומית ופסיכדלית., הפקה עשירה ומרחבית. הטמפטיישנס אינם שרים כאן כמו להקת סול מסורתית. אין הפגנת יכולות. אין קישוטים קוליים אינסופיים. במקום זאת יש דרמה. כל זמר מגלם דמות. השירה מזכירה תיאטרון. לעיתים היא כמעט דיבור. לעיתים קריאה. לעיתים קינה. הקולות המגיבים ברקע: "My son…" "Well, well, well…" יוצרים תחושה של קהילה שלמה שמעורבת בסיפור.
למה השיר כל כך מיוחד? הוא מספר סיפור משפחתי אמיתי. הוא מציג אב שחור בצורה לא אידיאלית זה היה צעד אמיץ מאוד בתחילת שנות השבעים. ה השיר ארוך, איטי, קולנועי ומורכב, ועדיין היה להיט ענק, שנשמע מודרני גם היום הגרוב, ההפקה והבס נשמעים עדכניים להפליא.
אם יש נקודת חולשה, היא דווקא באורך. ש מאזינים שיחושו שהגרסה המלאה מתעכבת יותר מדי על הגרוב ופחות מדי על התפתחות מוזיקלית. אבל עבור רבים זהו בדיוק סוד הקסם. השיר אינו מתקדם. הוא שוקע. הוא מכניס את המאזין לתוך מצב רוח.
"Papa Was a Rollin' Stone" הוא יצירת מופת של סול פסיכדלי: שיר על אב נעדר שהופך למשל על אחריות, משפחה וזהות. הטקסט מספר סיפור כואב של בן המחפש אמת, בעוד המוזיקה בונה עולם אפל, מהפנט וקולנועי שסביבו מרחפת תחושת גורל. השילוב בין קו הבס האגדי, ההפקה החדשנית של נורמן ויטפילד והשירה הדרמטית של הטמפטיישנס הפך אותו לא רק ללהיט ענק, אלא לאחד השירים החשובים והמשפיעים ביותר שנוצרו במאה ה־20. הוא נשמע פחות כמו שיר ויותר כמו סרט שלם שנדחס לתוך תקליט.
*** ה"טמפטיישנס" שייכת למסורת "צליל המוטאון" האמריקאי, אשר שרה בסגנונות הדו-וופ, נשמה, פסיכדליה, פאנק (Funk), דיסקו, ריתם אנד בלוז, ו- Adult Contemporary. שירי הלהקה נבנו על יסוד האינטראקציה שבין הזמרים חברי הלהקה. שלא כמו להקות R&B רבות אחרות, כל חבר בלהקה היה בעל יכולות להיות זמר מוביל. על אף שהלהקה תמיד מינתה אחד מחבריה לתפקיד הזמר המוביל, שביצע את תפקידי הסולו ברוב השירים (כך למשל פול ויליאמס, דייוויד רופין, דניס אדוארדס), אותו זמר מעולם לא קיבל קידום תדמיתי עודף על פני שאר חברי הלהקה. ברפרטואר השירים של הלהקה, רבים השירים שבהם ביצעו שני זמרים את תפקיד הסולו, במיוחד בתקופה הפסיכדלית בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים. להיטים: Papa Was A Rolling Stone, My Girl, Aint Too Proud To Beg, Treat Her Like A Lady..
הטמפטיישנס Papa Was A Rollin' Stone
That day I'll always remember, yes I will
'Cause that was the day that my daddy died
I never got a chance to see him
Never heard nothin' but bad things about him
Momma I'm depending on you to tell me the truth
Momma just hung her head and said, son
Wherever he laid his hat was his home
And when he died, all he left us was alone
Papa was a rolling stone (my son, yeah)
Wherever he laid his hat was his home
And when he died, all he left us was alone
Is it true what they say that Papa never worked a day in his life
And Momma, some bad talk goin' round town sayin' that
Papa had three outside children
And another wife, and that ain't right
Heard some talk Papa doing some storefront preachin'
Talking about saving souls and all the time leechin'
Dealing in dirt, and stealing in the name of the Lord
Momma just hung her head and said
Wherever he laid his hat was his home
And when he died, all he left us was alone
Hey Papa was a rolling stone (dad gumma it)
Where ever he laid his hat was his home
And when he died, all he left us was alone
I heard Papa called himself a jack-of-all-trades
Tell me is that what sent Papa to an early grave
Folks say Papa would beg, borrow, steal
To pay his bills
Hey Momma
Folks say Papa never was much on thinking
Spent most of his time chasing women and drinking
Momma I'm depending on you to tell me the truth
Momma looked up with a tear in her eye and said, son
Wherever he laid his hat was his home
And when he died, all he left us was alone (lone, lone, lone, alone)
Papa was a rolling stone
Wherever he laid his hat was his home
And when he died, all he left us was alone
And when he died, all he left us was alone
My daddy was
Papa was a rolling stone (yes he was, yeah)
Wherever he laid his hat was his home)







