איך סנטנה נשמע בסוף ה-60? לטיני אבל מאוד בלוזי. האוסף נפתח ב"סול סקריפייז", עובר דרך "אקפולקו סאנרייז", "ג’ינגו". קטעים ארוכים, פיוז’נים אפרו-קובניים  פסיכודליים. FRIED NECKBONES המסיים הוא תמצית הבלוז הלטיני של סנטנה. ויש בדיסק בלוז ממש כ"בכל יום יש לי בלוז". PERSUASION נשמע "דיפ פרפל" בראשית דרכה. "ג’אם בסול מינור" זוהי "סנטנה" המוכרת. ב"ג’אם במי מינור", בלוז, מתברר ש"אלהי הגיטרה" הוא תואר שניתן בטעות לקלפטון. ומכל מקום: סנטנה יש רק אחד