אני מתרגש לקלף ניילון מכל חדש של חאריס. לא עניין של מוסיקה יוונית. כי חאריס היא חארולה, וחארולה זה "חסד קטן", שירתה מלאה חסד, אחת ויחידה במוסיקה היוונית, בסגנון הלייקה. בכל סגנון. תרצו גם רמבטיקה. חאריס אינה עוד זמרת יוונית. הקול. העומק. הדיקציה. טווח רגשי מופלא. משהו שמגיע מתחת למיתרים. המיית הלב. מי יכול לכתוב ביקורת רעה על חארולה. הבחירות שלה אינן תמיד "יווניות" טהורות. היא אוהבת לתרגם משפות אחרות ליוונית.

וכאן היא בחרה גם מוסיקה ממקומות שונים בעולם לצד מוסיקה מקורית. מארגנטינה – המלחין זוכה האוסקר גוסטבו אלפרדו סנטואלה בטנגו מתוך פסקול הסרט "יומני האופנוע". היא שרה את ברונו קולה ופיליפ פרג'יון מצרפת, מיכאליס דירק מגרמניה, השיר "סוד" שחאריס כתבה את המוסיקה עם מנוליס פמלוס למילים של I Muvrini מקורסיקה, שהקליט איתה בעבר בדואט. 

וגם כאן קורה הבלתי יאומן מופלא: גם אם אין לך מושג ביוונית, אתה שר איתה. הקול והמוסיקה מחלחלים. דפדוף בספרון הפנימי –  צילומים בשחור-לבן שהיא בחרה לחלוק עם המאזין. גם התמונות מספרות סיפור. חאריס מזמינה אותנו לעלעל, אבל בעיקר להיכנס לחדרי ליבה ההומה רגשות. אהבה לזמרת מופלאה – ללא תנאי, ללא מחסום. 

צילומים: יוסי חרסונסקי