המכון הפולני מציג

שופן בן 200

2010: שנת שופן בישראל
0/5

אני שומע אנשים צעירים מנגנים שופן. הכי מבוגר בן 27. שני – נער בן 16. הצעיר –  בן 12. המבוגר, הפסנתרן ויקטור סטניסלבסקי (וידאו בהמשך) כבר חורש עולם. לוח הופעות מסודר. רציני מאוד, לבוש שחורים. די בשני ואלסים של שופן, כדי להבין. חשבתי:  רק ברמות האלו אתה יכול להרשות לעצמך להישאר בתחום הקלאסי. מיליונים שלמדו פסנתר וניגנו שופן הם היום בהייטק או שהם מנגנים פופ. בקלאסית – קשה מאוד הדרך לצמרת. אתה חייב להיות סופר מוכשר. רצוי – גאון. אבל גאונים אין הרבה בתקופתנו.

קחו את פרדריק שופן. מניין שנות חייו היה 39 בלבד. את מה שהוא הספיק לכתוב בכמה שנים לא תצליחו לשמוע בשלושים שעות הקשבה רצופה. יש פסנתרן שיפסח על שופן?

גאון? הגם שפסנתרנים בולטים אחדים, כמו גלן גולד, הגדירו את המוסיקה שלו כטריביאלית (נו באמת), שופן נחשב אחד המלחינים האינדיבידואלים החשובים של התקופה הרומנטית.

 

מבוא קצרצר לבורים ועמי הארצות במוסיקה קלאסית: המוניטין של שופן  מבוסס בעיקר על יצירות קטנות – חלקן המכונות "סלוניות" – ולסים, נוקטורנים, פרלודים, מזורקות ופולונזים (שני האחרונים מזוהים עם המוסיקה הלאומית של פולין) צלילים אקספרסיביים מלודיים שנגינתם דורשת מיומנויות טכניות גבוהות מאוד.

עיינתי בביוגרפיה של שופן. ישנן חילוקי דעות לגבי יום הולדתו המדויק. הרישומים מראים 22 בפברואר 1810. שופן עצמו נתן תאריך אחר – 1 במרץ. אביו היה צרפתי. אמו – פולניה. הוא גדל בורשה במשפחה שהתרועעה עם אינטלקטואלים ואנשי המעמד הבינוני הגבוה. הוא בילה שני קייצים במחנה קיץ שם נחשף למוסיקת עם פולנית. מתי נתגלו ניצוצות הגאונות? בגיל 8. פרידריק הנער מדהים בנגינת פסנתר בבתים פרטיים, וגם מתחיל להלחין. במקביל הוא לומד קומפוזיציה אצל ג'וזף אלסנר ועוד מורים למוסיקה בנושאים שונים וגם לומד ספרות ואמנות במוסד להשכלה גבוהה בורשה. ב-1826, בן 16, נרשם שופן לאוניברסיטה של ורשה. את הרסיטל הראשון ניגן בוינה ב-1929. אירופה נפתחת בפניו. שופן הרגיש מוגבל בתרבות הפולנית הפרובינציאלית של ורשה. גם לא אהב את הטררם של הפרסום שליווה את הקונצרטים שלו שם. הוא עבר להתגורר בפריז ב-1832 וביסס את עצמו מהוראת פסנתר. פריז הייתה השראה, שופן הלחין בה את מיטב יצירותיו, אבל צמצם את הופעותיו להופעות פרטיות. ב-1838 נרקמים יחסים בינו ובין הסופרת ז'ורז' סנד. הזוג בילה חורף קשה במיורקה, שם חלה התדרדרות במצבו – בגלל מחלת השחפת. המחלה פגעה גם בפרפקציוניזם שלו, ולקראת אמצע שנו הארבעים (אמצע 1840) במקביל להחמרה נוספת במצב בריאותו – התערערו יחסיו עם סנד. אלה הסתיימו ב-1847. שופן נפטר בפריז ב-1849.

אנחנו במרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל, ככר ביאליק בהזמנת המכון הפולני.  לא לשכוח: שופן הוא גאוות הפולנים. משרד התרבות הפולני ומכון פרדריק שופן בוורשה עושה לו יום הולדת גדול לשנת הולדתו ה-200. במסגרת החגיגה יתקיימו מאות אירועים מוסיקליים בפולין וברחבי העולם. שיאן של החגיגות באחד במרץ, אז ייערכו עשרות קונצרטים מיוחדים בפולין, צרפת ובמדינות נוספות, לציון יום הולדתו של המלחין.

אני משוחח עם  הפסנתרנים הצעירים אריאל לני (12)  ואיתי מאיר (16), מתוכנית לפסנתרנים מצטיינים של מכון "אלדוול", הקונסרבטוריון והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. לני –  חנון במשקפי ג'ון לנון נראה כמי שהדרך כבר סלולה לו. איתי סיפר לי כי הוא שומע גם גרין דיי ולינקין פארק. אבל כמו שהוא מנגן שופן – ספק אם נמצא אותו בעוד כמה שנים בלהקת רוק.

 

ואלס ריקוד חברתי. משקלו משולש (3/4, 3/8) נהוג בנוסחאות שונות – איטי, בינוני, מהיר, מהיר מאוד. זכה לפופולאריות במאה ה-19 הודות למוסיקה של 3 הקומפוזיטורים הוינאים יוסף לאנר, יוהאן שטראוס האב ויוהאן שטראוס הבן. ואלסים רבים שנכתבו במאה ה-19 לא נועדו לריקוד כלל ומהווים פרקי נגינה עצמאיים. כאלה הם הואלסים של שופן, ליסט, שומאן וברהמס.

מזורקה: ריקוד פולני לאומי, "מאזור" בשמו המקורי. מוצאו – חבל מאזוביה שבמרכז פולין. בעל אופי של ריקוד עממי (קויאוויאק, אוברק) חדר לאירופה במאה ה-18. משקלו – משולש (מטרום) הרוקדים רשאים לאלתר עליו תוך כדי ריקוד. מבנהו: שנים או ארבעה חלקים, שמונה תיבות (טאקטם) בכל אחד, כשכל חלק חוזר פעמים. החלקים מנוגדים מבחינתת האופי (מינור-מאג'ור)  שופן כתב למעלה מ-50 מזורקות לפסנתר המסוגננות פי הריקוד המקורי ביחד עם הקויאוויאק.

נוקטרנו – מנגינת ליל דומה לסרנדה. בתקופה הרומנטית – מוסיקה לפסנתר – איטית, לעיתים מלנכולית, אף סנטימנטאלית. הראשון שכתב נוקטורנים רומנטיים היה ג'ון פילד. שופן שכלל את הצורה הזו.

פרלוד מבוא מוסיקלי שאינו מחייב צורה מסוימת, לעיתים מאותר. באך היה נוהג לכתוב פרלוד לכל אחת מ-48 הוגות שלו ("הפסנתר המשווה")  שופן כתב פרלודים סולמות שונים, חיבורים עצמאיים שלעיתים נשמעים כאילו הפסנתרן מנסה את הפסנתר לפני שמתחיל לנגן עליו.

 

 

ויקטור סטניסלבסקי, אריאל לני ואיתי מאיר מנגנים שופן

Fryderyk Chopin Year 2010

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות