"הפרה גואה ברפת נשמתי לך נשרפת", שרה רחל אטאס באחד הטנגואים המקומיים היותר מפורסמים בארצנו הקטנטונת – "טנגו כפר סבא", שכתב לא אחר מאשר נתן אלתרמן ושמתנגן במנגינתו ובעיבודו של משה וילנסקי. מה הקשר בין פרה גואה, נשמה נשרפת וטנגו? יש תחושה שאלתרמן צחק כאן כל הדרך אל הטנגו בשיר האהבה המחייך הזה שיש בו הרבה פרות לחליבה. אטאס שרה בהתאם – בומבסטית, פומפוזית. לאוהבי הסטוריה: השיר הולחן ב-1946 לתיאטרון "לי-לה-לו" .

"חביבי" ששרה יפה ירקוני נשמע כרצועה מתקליט שרוט. אולי זה חלק מתחושת הנוסטלגיה. בבונוסים של האוסף מקבלים פרדי דורה (פרדי Who? תתבייש לך אתה לא יודע מי זה פרדי דורה)  ב"לילה בהיר" מהקלטות "מקולית", "שלהבים בשדרות" עם שמשון בר-נוי. צחקתי: את הבונוסים הקדיש העורך דב זעירא לטנגואים מרופטים משנות החמישים.

למעשה, רוב הטנגואים כאן הם חומרים מהבוידעם. מה תגידו על "רינה" (אלתרמן דונייבסקי) בדואט של יוסי בנאי ויונה עטרי? גם זה שיר ששולפים מהמחסן בעליית הגג.
צריך שניים לטנגו. הזמר הישראלי הישן אהב את הטנגו הדרום האמריקאי הפשוט שמקורו בפרברי העוני בבואנוס איירס. הטנגו היה הריקוד ה"סלוני" הכי מבוקש בבתי הקפה המקומיים של שנות הארבעים-חמישים-שישים. מקורותיו אפריקאים, קצב שני רבעים מודגש מאוד. הטנגו הקונבנציונלי הושר ע"י זמר בליווי גיטרה. לבש צורות שונות מהטנגו הארגנטינאי ועד האנדלוסי, מהעממי ועד החדשני-קלאסי של פיאצולה והטנגו ה"סלוני" הפשוט שזכה לעיבודים תזמורתיים עשירים.

אצלנו, הטנגו הרומנטי זוהה מאוד עם יפה ירקוני ("אל נא תאמר לי שלום") ופחות עם דני שגיא ודורון מזר שמיוצגים באוסף בשני שירים לא מוכרים כל אחד. העורך בחר לפתוח עם יהורם גאון של "בואי נשוב אל הטנגו" (יורם טהר לב – שייקה פייקוב), להיט ענק בחוגי ההרקדה. אבל גם הוא נדמה לי כבר על תקן של מוסיקת בוידעם. לפעמים – בא לפשפש שם.

שירים: יהורם גאון – בואי נשוב אל הטנגו, יפה ירקוני – אל נא תאמר לי שלום, דורון מזר – טנגו נועד לשניים,  דני שגיא – זה ליבי האוהב, יפה ירקוני – חביבי, רחל אטאס – טנגו כפר סבא, דורון מזר – אוהב את עיניה, יפה ירקוני – אלישבע, יוסי בנאי ויונה עטרי – רינה, עליזה גבאי – ארצנו הקטנטונת, להקת הנח"ל – טנגו תורנות, יפה ירקוני – אולי עוד לא נגמר, די שגיא – שושנת הירח, פרדי דורה – לילה בהיר, שמשון בר נוי – שלהבים בשדרת, פרדי דורה – אושר.