עונת מעבר

הגרובטרון

מילים ולחן: דרור רומם ואייל הלר עבוד והפקה מוסיקלית: : אורי וינוקור והגרובטרון
4/5

רביעיית מועדון התיאטרון חוברת לקומפניון דה לה שנסון בהפלגה רומנטית נוסטלגית של הגרובטרון כשהיעד הוא מחוזות הנוסטלגיה. בקומוניקט ששלחו מדובר על "מוזה". כששומעים את הגרובטרון שרים את השיר הזה,  אפשר לבשר על שובה של המוזה שפעם שרתה על שלישיות כמו השלושרים או גשר הירקון שהושפעו מהשנסון הצרפתי. 
השרבוט הנאיבי  ברוח של פעם, ההרמוניות הקוליות, המנגינה הסימטרית, תוגת הגעגועים, מקצב הואלס, צליל אקורדיון צרפתי, השירה הארכאית, גם ניואנס ג'אזי. הגרובטרון בשיר הזה היא האלטרנטיבה העכשווית למוסיקה ההיא, בהתרפקות סוחפת שאינה לוקחת בחשבון את מה שהתרחש במוסיקה בארבעים השנים האחרונות. אם לחזור למועדוני הזמר של השישים – אז יאללה, תמזגו יין, תשירו איתם "כך
נחיה את היום בו נמות".  


רוח סתווית בליל קיץ חורפי
טרם בוא האביב
חושך זרח והשמש קפא
בוקר של ערב סביב

שעת בין ערביים לפני צהריים
סופות מבשרות את כפור החמסין
כוכב שדועך ושחור הלבנה
מנשבים שוב בשמי האדמה

ישבתי איתך לבדי
אחזתי ידך לרגלי
דמעות של שמחה וחיוך של עצבות
כך נחיה את היום בו נמות

מקוטב מזרח עד כוכב הדרום
שרתי בדד שני קולות
צפירות הרגעה של שקט נפשי
משכיחות לי את נוף ילדותך

ישבתי איתך לבדי
אחזתי ידך ברגלי
דמעות של שמחה זולגות על מצחך
אל האופק הפלגנו. עוגן השלך

ישבתי איתך לבדי
ליטפתי דדך טידדי
דמעות של שמחה וחיוך של עצבות
כך נחיה את היום בו נמות
כך נחיה את היום בו נמות
כך נחיה את היום
mon amou
r

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. כל כך חבל שבעקבות שיר כה יפה הציבור עלול לחשוב שבין ערביים הוא הזמן שלפני הצהריים..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות