לא קל להתחרות בביצועים קלאסיים לשירים מוכרים. קארין אליסון זמרת ג’אז, בעלת אלט ייחודי, לקחה אתגר לעשות קאברים לכול השירים היפים שהיא אוהבת, פופ או פולק. לא קל למשל להתחרות ב"בפעם הראשונה שראיתי את פניך" של רוברטה פלאק. הביצועי של אליסון טובים אם כי לא ג’אזיים, במהות. זה קצת חבל.
מצד שני, איך אפשר לאלתר על "זה מאוחר מדי" של קארול קינג, על "מצטער, נראית כמילה הקשה" של אלטון ג’ון, על "אל תתני לי להיות בודד הלילה" של ג’יימס טיילור, על "הדבר הנכון לעשות" של קארלי סיימון, על "עולם פראי" של קט סטיבנס, על ג’וני מיטשל של "כל שאני רוצה" ו"עזור לי" בעיבודים היא לא הלכה רחוק. אליסון לא שינתה את קווי המתאר של המקור. חויש שירים שהיא שרה מרגש כמו גרסה מינורית מלנכולית יפה ומחלחלת ל"דה מון איז הרש מיסטרס" המוכר מלינדה רונדסטאט. מי שמחפש את ה"ג’אזיות" באלבום הזה, אולי יתאכזב. מי שמחפש זמרת, יקבל זמרת מצויינת.
