עוד גבב מילים מתקתק ונדוש על מהי אהבה. מילים לא יביעו עוצמתה ("מעבר לכתוב ומה שנאמר") ובכל זאת הולכים על תיאור אנטומי מאוד מילולי המוסר-סוקר העיניים, השפתיים, הידיים, הלחיים שלה, וגם משהו ערטילאי – הלב שלה, החיים שלה. הקיצר – הכל, הכל ביד הלשון. הבנאדם נעול וגם משוחרר ואוהב ומאוהב וגם מוסר עדות שהיא אוהבת אותו. אפשרות עזיבה – לא באה בחשבון.
עוד שיר אהבה פשוט וקליט אך לא מיוחד, אינו מצית דמיון, לא מעניק תחושה של משהו שמעבר לכתוב. מה שמעביר למוסיקה – אולי משם תבוא תחושת המעבר לכתוב: אקוסטית בפתיחה, אקורדים פשוטים, מנגינה נעימה, מעבר יפה לקצב, סגנון פולק רוק ישן, קול רך ומתכוון. מי ששומע סגנון נאראטיבי סטייל שלמה ארצי – יש בזה משהו. אבל רק משהו. ובמילים פשוטות: מוצלחת יותר (המוסיקה) מאשר הכתוב.
וכמו בתוך כלוב שבוי ונאמן- השפתיים שלך
ואז הכול קורה אצלי בגוף אני לגמרי שלך
ואז הכול קורה- אני נעול
מעבר לחשוב ומה שכבר עבר- הידיים שלך
וכמו בתוך מבול רטוב וקצת נרעד- הלחיים שלך
ואז הכול קורה אצלי בגוף אני לגמרי שלך
ואז הכול קורה- אני נעול
ואת אוהבת אותי
שוב ושוב אגיד לך כמה אני אוהב אותך
ואת אוהבת אותי
לא אוכל לומר אף פעם אני עוזב אותך
מעבר לפשוט נהיה קצת מאוחר- הלב שלך
וכמו בתוך שבלול מציץ ומתחבא- החיים שלך
ואז הכול קורה אצלי בגוף אני לגמרי משוחרר
ואז הכול קורה אני מאוהב
ואת אוהבת אותי
שוב ושוב אגיד לך כמה אני אוהב אותך
ואת אוהבת אותי
לא אוכל לומר אף פעם אני עוזב אותך
לא אוכל לומר אף פעם אני עוזב אותך
תגובה אחת
מיכה ביטון כותב נהדר .. והשיר מקסים ורומנטי..