אז תגידו שאורית, תום והיהודים מתקרבים צעד-צעד ובטוח למיינסטרים. אני שומע שאורית תהיה אורחת אצל שלמה גרוניך בסדרת המיטב שלו. למעשה – מה חשובות ההגדרות. אבל מבחינתי האישית – מברך על ההתרככות. מה איכפת אם מקבלים מוסיקה טובה. האם מעריציה מצפים ממנה שתישאר רוק כבד?  שיצפו.
והנה קאבר מתוך ההופעה המופע האקוסטי "היהודים בישיבה" שמוכיח שיש מקום לזוז לאמצע. אורית שרה לצליל פסנתר מינורי "כל הלילה היינו תחת כישוף", נשמע כזה סול עדין, ומנגד – הזעקה המחוספסת של תום פטרובר כקונטרסט בוטה. צריך להודות שפטרובר – נמצא גם הוא עמוק בתוך מאיר בנאי, סערת חושים, מאפיל עליה, ומי שיאמר בקלישאה – גונב לה את ההצגה – לא אתווכח איתו. בסך הכל – דוגמא ללהקת רוק מיומנת שמצליחה להעניק לשיר פופ מלודי נוגה ונוגע עוצמות מחודשות.

כל הלילה היינו תחת כישוף
כל הלילה גילינו סודות של הגוף

תני לי יד תני לי מקום