כביש החוף

דנה ברגר איתי פרל

מילים ולחן: איתי פרל הפקה מוסיקלית: לואי להב
3.5/5

מה שעושה נסיעה שגרתית מפוהקת בכביש מספר 2 מפוקק לזוג. החיים עוברים לפניהם ומחלצים מילים גבוהות – "הארץ המובטחת" (זו שהבטיח ה' לעם ישראל) "חלקת האלוהים המאובטחת" ומולן – נוחם ("זה הכי טוב שיכולנו לבקש") ותקווה מעורפלת – "שהחיים יתחילו סוף סוף לקרות", מה שמשאיר את המאזין עם סימן שאלה – מה הם "החיים" לפי פרל? טקסט פשטני שמנסה לעמת את האישי מול המצב הכללי (פקק בכביש כמשל), אבל נשאר ניסיון מיופייף עד יומרני לומר דברים בעלי תוכן ומשמעות.
המנגינה והעיבוד המוסיקלי – פולק רוק, אקורדים פשוטים, זרימת-נסיעה מהירה יותר מפקק ממוצע, מנגינה יפה, דואט שמעניק נפח רגשני לשיר. ברגר ופרל שרים באנרגיות ובחדווה שמצליחות לטעון את השיר בנשמה ובכוונה גדולות, שאפילו מצליחות להסוות פשטנות הטקסט.

ראיתי את הארץ המובטחת
את חלקת האלוהים המאובטחת
תסתכל מהחלון,
תקווה גדולה זוחלת בהילוך ראשון

אני נוהג ולך מותר להירדם
תראי העומס רק ילך וישתחרר
גם אם עכשיו נדמה שאין לו סוף
והנתיב ממול תמיד זורם יותר

תגידי זו דרכם של בני אדם
לחתור אל שני חופי הנגד של אותו הים
עוד מעט, עוד מעט נגיע

זה קרוב מאי פעם, וזה מה שרצינו
לפעמים יותר לפעמים פחות
וזה טוב אני אומר לך
הכי טוב שיכול היה להיות
זה עכשיו או לעולם לא, לוותר או להתעקש
פעמים בגלל, פעמים למרות
וזה טוב אני אומר לך
הכי טוב שיכולנו לבקש

עכשיו ההגה בידיים שלך ולי נשאר רק
לנחש מה בתוך הראש שלך עובר
מחורפים שלא עברו, או כדורים שלא עזרו
כמה מילים שלא העזתי לדבר

אתה חולם בהקיץ ואני שרה לעצמי
אספלט הכביש דוהר ממני ואלי
לפעמים האמת לא מספיקה
או שנסענו קצת מהר מידי

מתי נפסיק לספור את השעות והדקות
ולחכות שהחיים סוף סוף יתחילו לקרות
עוד מעט, עוד מעט נגיע

זה קרוב מאי פעם……

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. למרבה הצער, לא הצלחתי להבין בדיוק מה חוות דעתך הסופית לשיר.
    הדואטים שלהם נורא מעצבנים אותי, בעיקר כי הם משעממים כאלה. לא אומרים לי כלום חוץ מ"אנחנו יפים ויש לנו קול יפה. תשמעו את זה!!"

  2. מצטער… למרות השינויים הקטנים עדיין אני לא יכול שלא לשים לב למלודיה של I DID IT MY WAY… צריך לזכור בארץ שאי אפשר לקחת חצי בית של מישהו וחצי שלך 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן