דוד ד'אור מצייר את עולמו בצבעי פסטל רכים ומלודיים, בסולם נמוך או גבוה, עולם לא מושלם אבל שיש בו ערגה לטוב, למצב של לא פחד ("את תגדלי לעולם קצת אחר העולם שאני מצייר"), לאהבה תמה, וגם כשהוא מתאר סיטואציה של "גבר ואישה בבית קר" ("עיניים אוהבות") התקווה בטון הרחום והחנון – "להשתחרר מכל המועקות". בעולם שד'אור מצייר יש קו של אושר חלומי שהלב עורג אליו.
תקשיבו למנגינות. הן אינן מבשרות על טראומה. המוסיקה נפתחת בהתפעמות על רקע הליכה טעונת אהבה בשבילי עבר מוכרים של השכונה הישנה כאשר לנשימה "יש טעם של אוויר נקי" והצלילים מרככים במקצב רומבה מידטמפו קליל ומתנגן את הקול הרגיש-מתגעגע ("לחזור") שממשיך לפעום בגעגועים נוגים ונרגשים על רקע כאב ודכדוך, אבל גם כאן "מנסה לא לשכוח שבסוף מגיע האביב" ("סתיו"), מגייס "עיר של מלאכים" – כדי להעניק תקווה למי שאהובה הלך – נוסק בקולו הטנורי כדי להזדהות איתה ("כמה את אוהבת") – עיבוד מלודרמטי מסעיר של טל ירדני. ואז נוחתים המלאכים הטובים של עמיר בניון בשיר הקסום – "פרח ועוד פרח" – על דמות רוחנית מוקפת מלאכים טובים. שיר שנוגע במהות חופש ואהבה , אך מאתגר בעניין שאלה – האם איבוד הזיכרון הוא תוצאה מהחלום שלה או מהחלום שלו שהוא משליך עליה. שיר של תחושות יותר מאשר סיפור שמסדר את התחושות והתרחשויות לוגית.
ד'אור שר בטון של געגועים, ברכות אנושית טובה רחומה ורבת חסד, בלי ללחוץ, כאילו הוא שרוי בתוך החלום. רק בחלק האחרון של השיר מתווסף קול הקונטרה טנור כדי להעניק רובד יפה לרכותו במהלך השיר, בעיבוד יפהפה לכלי מיתר קלאסיים. "הרגע המושלם", שיר אהבה שמגיע אחריו נשמע ממש לא מושלם לעומתו, פער של ממש.
חוזרים למגע הרגש הרך לערגת הלב המתפעם-מתגעגע ב"תחלמי איתי" – בחינת האהבה בלשון חפה מעכשוויות, בסגנון לירי ומוסיקלי שמזכיר את השירים המולחנים של פעם. ד'אור אינו נכנע כשברור שהאהבה כבר לא כאן – מייחל שהחלום יציל אותה למרות שכבר אינה "מזהה את פניך וליבך".
המתפעם-מתגעגע מגיע במנגינה קסומה גם ל"ישר אל" (ארקדי-ג'ק בן דהן) לזכר אהבה שנדמה. והסיום הקצבי – דווקא התפקחות במציאות משתנה לא לטוב, אבל גם כאן ד'אור אינו נכנע. יש אור בקצה המנהרה. מסתמנת התחלה חדשה. טל ירדני מצטט לאורך הדיסק ביטלס. אולי געגוע למוסיקה שסימנה דרך חדשה, שמעוררת געגועי נצח. רק הזמן יגיד כמה מהשירים כאן ישרדו לנצח, אבל הצליל והקול מבטיחים לשירים אחדים חיים ארוכים.
תגובה אחת
יוסי יקר אתמול קניתי את הדיסק ואם זה לא חמישה כוכבים אז אין חמישה כוכבים אלבום איכותי בים הזבל שמסביבנו מרגש חדשני פשוט תענוג צרוף הנאה גדולה , זה ממש שווה 5 כוכבים לדעתי ואני בטוח שלדעת רבים , מגיע לאומן שבתקופה כזאת העז לשמור על איכות..