ונפתח בשאלה: האם גבע אלון ממשיך לרוץ איתו? סביר להניח שלא. מדוע דחוף לי לשאול? מהסיבה הפשוטה שנוכחותו של גבע שדרגה לצור את הערב. גבע היה על הבמה של ערן צור עשרה שירים, ואף הצטרף להדרן ("בעין הסערה"). בלעדיו הערב הזה היה נשמע אחרת.
לא שאני מפחית משהו מאיכויותיו של ערן צור, והייתי אפילו פותח בצפירת הרגעה – הכל בסדר, קיבלנו אותו עם רוח חדשה ורעננה הנושבת במפרשיו, אבל גבע אלון זה כבר יותר מרוח רעננה – סערה קטנה בערב של צור. גיטריסט וזמר של עוצמה ואנרגיות בלעדיות.
אגב, לי, אישית, אין על מה להתלונן. זו כבר ההופעה השנייה  שאני רואה אותם יחדיו: בנובמבר 2009 במסגרת הפסנתר מארח קיבלתי משהו ממנת הדואט הזו, שהפעם הוגשה לרגל הוצאת הדיסק החדש. שיאו של הערב אז כמו עכשיו – בביצוע משותף של "לילות של ירח מלא", וכשאני חוזר לכתבה ההיא, מתברר כי גם אז העליתי את אותה השאלה.
אבל רגע, אני תופס את עצמי: מה אתה כותב על מה שיהיה? תכתוב על מה שהיה. מה אתה דואג לעתיד? שערן צור ידאג. ובאמת, כמה מילים על הערב במוזיאון. נכון שרוק ומוזיאון לא הכי מסתדרים, אבל לערן צור הסתדר ערב מרגש, שהסתיים אחרי 26 שירים ב"בעין הסערה". תמהיל של החדשים מ"כל מה שאנושי" ולהיטיו. קיבלנו דוגמיות מכל תחנות דרכו מאז "טאטו", "כרמלה גרוס וגנר" בהפקה מוסיקלית חדשה של אוהד בן ארי – פסנתרן בעל אוריינטציה קלאסית שהזרים באצבעותיו המנגנות עוצמות שערן צור התענג עליהן בצליל שסיפק מעטפת מוסיקלית יפה לערב. ערן ניסה להשחיל "קטעי קישור" בין השירים, בעיקר ציטט מתוכם שורות. טיפה סגור, אולי מטעם ריגושי ערב בכורה, אבל יודע גם להיפתח להומור טוב כמו בסיפור על השיר "תותים" שנמצא במסגרת ההדגמות שלו בכיתות אמן בבתי ספר בארץ.
מצד שני – וכאן אחזור על דברים שכתבתי בנובמבר שנה שעברה: אצל ערן צור כל ערב הוא אנרגיות מחודשות. הצגה חדשה. חוויה חדשה. כשערן שר, יש הרגשה שהוא עם עצמו, ושהוא חי השיר מחדש. הסיפורים מוגשים נורא חושני וארוטי. תשוקותיו אהבותיו העקרות-מסוכנות-נואשות משורטטות בתיאורים פלסטיים, והחיוך שלו תמיד מסתיר עוד משהו.
הג'נטלמן והבגד וכל מה שאנושי והמישהו שמביט מלמעלה השתלבו בחבילת השירים המצוינת עם לילות של ירח מלא, שהוגש כאמור בדואט מלהיב עם אלון, הפרח השחור, פרפרי תעתוע והתמונה האימפרסיוניסטית, הוא והיא ועד בעין הסערה. וגם ביצוע יפהפה ל – כשבאתי לקחת אותה מהעננים של יונה וולך ללחן של שמעון גלבץ וביצוע מסעיר באיכויותיו הדרמטיות ל"קרבות תרנגולים".
אז נכון כפי שציינתי למעלה – כל ערב עם ערן צור הוא הצגה חדשה, אבל כמו תמיד – פגישה מחודשת עם צור היא מהסוג שאתה יכול לומר עליה בלא היסוס – חוויה מתחדשת.

נגנים: אוהד בן ארי – קלידים, עיבודים והפקה מוסיקלית, שי ברוך –תופים, רם אוריון – גיטרות, יובל שפריר – כלי הקשה. אורח: גבע אלון – גיטרה.

מבחר שירים: ערב ב' כסלו, כל מה שאנושי, קיץ, ג'נטלמן, תכלית בתחתית, כשבאתי לקחת אותה מהעננים, אני חופשי, קו העימות, ירושלים אהובתי, תותים, דלתות, הבגד, Wind Whispers, מישהו מביט בי מלמעלה, בחוץ, לילות של ירח מלא, Race Me, כרמלה, גרוס ווגנר, הוא והיא, קרבות תרנגולים, פרח שחור, בעין הסערה.

כל מה שאנושי – האלבום

ערן צור – כל מה שאנושי, ראיון