ברנפורד מרסליס טען כי המוסיקה שיצר בשמונים הייתה הכנה דידיקטית להמשך. עכשיו הסתיימה תקופת הלימודים. 10 דקות של "ריקוויאם", אומרות לא מעט על עומק של בגרות, על בעירה פנימית. מצד שני, ב"אליזיום" זה הג’אזיסט שיודע לשתף את הנגנים במיומנות עליאית, ג’ואי קלדרזו בפסנתר, אריק רביס בבס, ג’ף "טיין" וואטס בתופים. החופשיות היצירתית מול העיבוד הפריך הידידותי ל"צ’יק טו צ’יק" לאירווינג ברלין והמורכבות הסגנונית של "קאונטרוניוס רקס" שכתב וואטס. זה ג’אז עכשווי בריבוע
