מי שאלרגי לפריחתו של הפקאן יודע שהאביב הגיע, זמן נפלא לשיר אהבה חדש. אצל קרן פלס הפקאן אינו מגיע במשמעות של רגישות אלרגתית, אלא כחלק מתחושה של התעוררות והתחדשות. הפקאן ופריחתו, גשם קטן, עציץ של פרח זקן, עדנית של אוהב-לא-אוהב. על רקע כל ההתעוררות – חרזה שיר נעים ואופטימי על התחלה חדשה, למרות "מקלות בגלגלים" – מדובר בתחושה טובה של יחסים ואהבה  – "בלב המולה של מרגיש לא מורגש/ הדברים השבורים יתחברו מחדש"
יש לה את זה. כותבת צרוף. מאוד מוסיקלי. התזמור פופ אפרו-קובני קליל ורקיד, עיבוד פונקציונאלי כולל אפקטים של קסטיינטות, שיר מהסוג שיכול היה להיכתב גם לפני יובל שנים. פלס משוחררת ממגמות אופנתיות. לכן היא אינה איזשהו כוכב חולף בשמי המוסיקה המקומית. אולי השיר אינו  יצירתה האולטימטיבית, אבל מוסיקה חרוזה היטב, מעובדת מהוקצע. הקלילות היותר מנסבלת.

פריחת הפקאן, המסמר והקיר/ חלון אל ירח בגן ערפילי / רק גשם קטן רק משב של אויר / כי כשהוא לא שמח עצוב גם אצלי / תן עציץ שצומח בו פרח זקן / שכל העלים בו יראו לו שכן / אל תוך עדנית של אוהב לא אוהב / העלים של הלא ינשרו מהלב//
גם עם מקלות בגלגלים / גם אם כל השבילים / עוד לא סלולים / וצריך לעבוד הרבה הרבה הרבה / מעוד שנה לעוד שנה / תצבע את התמונה / במשב של אוויר או בגשם קטן / במסמר ובקיר / בפריחת הפקאן//
סופים נסגרים, התחלה שתרחב / בחודש סולח כזה אלולי / רק תן לו בקרים חדשים לעיניו / כי כשהוא לא פוקח חשוך גם אצלי / או עציץ שצומח בו תורן לבן / השיבה היא טובה להזכיר את הזמן / בלב המולה של מרגיש לא מורגש / הדברים השבורים יתחברו מחדש

גיטרות: עמית ארז,יהודית רביץ/ תופים: רן שמעוני/ בס: עדי הר צבי/ גיטרה חשמלית: אדם שפלן/ קלידים: עמרי בר